ויתור על זכויות בגישור גירושין? | אילנית גרוסמן

ויתור על זכויות בגישור גירושין – מה באמת קובע אם ההסכם הוגן

אילנית גרוסמן היא עורכת דין ומגשרת גירושין בעלת ניסיון משפטי של למעלה מעשרים וחמש שנים, המתמחה בגירושין מורכבים כלכלית. גישור גירושין אינו מחייב ויתור על זכויות: כל הסכמה בגישור היא וולונטרית, והסכם הגירושין מקבל תוקף של פסק דין רק לאחר אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. הסיכון האמיתי הוא חתימה לפני שמבינים את התמונה המשפטית והכלכלית המלאה. אילנית גרוסמן מלווה זוגות במיפוי נכסים, בגילוי כלכלי ובבחינת חלופות לפני כל הסכמה. ilglaw.co.il

השאלה מגיעה בניסוחים שונים. אם אסכים לגישור, זה אומר שאני מוותר? הוא מכיר את המספרים טוב ממני, איך אדע שלא מסדרים אותי? המגשר ניטרלי, אז מי בעצם שומר עליי?

התשובה הקצרה: גישור לא מחייב ויתור על שום זכות. אף אחד לא יכול לכפות עליכם הסכמה בגישור, וההסכם שתחתמו עליו יעבור בדיקה של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני לפני שיקבל תוקף של פסק דין.

אבל התשובה הקצרה לא מספיקה, כי אנשים כן מוותרים בגירושין בהסכמה. הם פשוט לא מוותרים בגלל הגישור. הם מוותרים כי חתמו לפני שהבינו מה יש על השולחן, כמה הוא שווה באמת, ומה היה צפוי לקרות אילו לא היו מסכימים. במאמר הזה נפריד בין פשרה מושכלת לבין ויתור מתוך חוסר ידיעה, ונראה מה צריך לקרות כדי שהסכם גישור ישמור עליכם.

מה בית המשפט בודק כשהוא מאשר הסכם גירושין, ומה הוא לא בודק

הסכם שמסדיר יחסי ממון בין בני זוג, ובכלל זה הסכם גירושין, צריך להיות בכתב ולקבל אישור של בית המשפט או של בית הדין. לפי סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, האישור יינתן רק לאחר שהערכאה נוכחה שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

זו הגנה חשובה, אבל יש לה גבולות. הבדיקה מתמקדת ברצון החופשי ובהבנה. בדרך כלל אין בה הערכה מחודשת של שווי הדירה, חישוב אקטוארי של הפנסיות או בירור אם ההכנסה מהעסק דווחה במלואה. אם חתמתם על חלוקה שנראתה לכם סבירה, והצהרתם שהבנתם אותה, הסיכוי שהאישור ייעצר רק משום שהחלוקה אינה משתלמת לכם אינו גבוה.

ההגנה האמיתית שלכם לא נמצאת בשלב האישור. היא נמצאת בשלב שלפני החתימה.

ילדים הם המקום שבו הבדיקה רחבה יותר. הורים אינם יכולים לוותר בשם ילדיהם על זכויותיהם, ובית המשפט בוחן הסדרי מזונות ומשמורת גם מנקודת המבט של טובת הילד. הסכם מזונות בין ההורים אינו חוסם בכל מצב תביעה עתידית בשם הילד, אם יתברר שההסדר לא שירת את צרכיו. לכן הורדת מזונות ילדים כדי לקבל יותר ברכוש היא מהלך שעלול להתברר כלא יציב, לשני הצדדים.

איפה באמת מאבדים כסף בגירושין בהסכמה

כשבוחנים הסכמים שנחתמו בחופזה, הוויתורים כמעט אף פעם לא נראים כמו ויתור. הם נראים כמו חלוקה הוגנת. ארבעה מנגנונים חוזרים שוב ושוב.

נכס שלא הגיע לשולחן

לפי חוק יחסי ממון, איזון המשאבים כולל ככלל את מה שנצבר במהלך הנישואין, ובכלל זה זכויות לפנסיה, פיצויים, קרנות השתלמות וחסכונות, בכפוף לחריגים כמו נכסים מלפני הנישואין, ירושה או מתנה. הבעיה היא שחלק מהנכסים האלה לא מופיעים בחשבון הבנק. קרן השתלמות שעל שם בן הזוג, זכויות בפנסיה תקציבית, RSU ואופציות שטרם הבשילו, יתרת רווחים בחברה. מי שלא יודע שהנכס קיים, לא יכול לנהל עליו משא ומתן.

השוואה של ברוטו מול נטו

נניח שעל השולחן הצעה שנשמעת פשוטה: אחד מקבל את חלקו של השני בדירה, והשני שומר על החיסכון הפנסיוני שלו. על הנייר הסכומים קרובים. בפועל, דירה היא נכס שאפשר לגור בו או למכור, אבל לעיתים מגיעה עם משכנתא. חיסכון פנסיוני הוא כסף שבדרך כלל אי אפשר למשוך לפני גיל פרישה, ומשיכה מוקדמת עלולה להיות כרוכה במס. אלה שני נכסים שונים לגמרי, גם כשהמספר זהה.

אותו עיקרון חל על מניות RSU בגירושין. השווי שמוצג במערכת של הברוקר אינו הסכום שיגיע בפועל: יש מס, יש לוח הבשלה, ויש תנודתיות במחיר המניה. השוואה הוגנת היא השוואה אחרי מס, בזמינות דומה ובסיכון דומה.

הכנסה שאינה שקופה

כשאחד מבני הזוג מנהל עסק, ההכנסה שמופיעה בתלוש או בדוח השנתי אינה תמיד ההכנסה הכלכלית האמיתית. הוצאות פרטיות שעוברות דרך העסק, רווחים שנשארים בחברה ומשיכות בעלים משפיעים גם על חלוקת הרכוש וגם על המזונות. על כך הרחבנו במאמר על הכנסה בגירושין עם עסק.

החלטה מהירה על עיקרון

"הדירה נשארת אצלי, הפנסיות אצלו." משפט כזה, שנאמר בפגישה הראשונה, הופך מהר לנקודת המוצא של כל המשא ומתן. מאותו רגע המספרים מותאמים לעיקרון, במקום שהעיקרון ייבחן לאור המספרים.

גילוי כלכלי: בלעדיו אין הסכמה אמיתית

גישור טוב נשען על גילוי הדדי. לפני שמדברים על חלוקה, שני הצדדים מניחים על השולחן את התמונה המלאה: נכסי נדל"ן ומשכנתאות, חשבונות בנק וחסכונות, דוחות מכל קופות הגמל והפנסיה, מסמכי הענקה של אופציות ומניות RSU, דוחות כספיים של עסקים, הלוואות וערבויות. כשיש צורך, מצטרפים מומחים: שמאי מקרקעין, אקטואר, מעריך שווי עסקים או יועץ מס.

אחת ההגנות החשובות ביותר שאפשר לבנות בהסכם עצמו היא מנגנון לנכס שלא גולה. מעבר להצהרה של כל צד שגילה את כל נכסיו, ההסכם יכול לקבוע מראש מה יקרה אם יתגלה בעתיד נכס שלא הוצג. סעיף כזה לא מניח חוסר אמון. הוא פשוט מבטיח שהשקיפות תהיה כדאית לשני הצדדים.

למה זה כל כך חשוב? כי אם מתברר אחרי האישור שנכס הוסתר, ייתכן שתעמוד לכם עילה לפנות לבית המשפט, למשל בטענת הטעיה. אבל זה הליך קשה, ארוך ויקר, ובתי המשפט נזהרים מפתיחה מחדש של הסכמים שאושרו. עדיף לבנות את ההגנה לתוך ההסכם מראש מאשר להתדיין עליה שנים אחר כך.

התפקיד של המגשר: ניטרלי, לא עיוור

המגשר אינו מייצג אף אחד מבני הזוג ואינו מכריע במחלוקת. מכאן נובע החשש שאין מי שישמור עליכם. אבל ניטרליות אינה פסיביות.

מגשר שמבין את התמונה הכלכלית יודע לזהות פערי מידע, לבקש את המסמכים הנכונים, להציע מומחה כשנדרש, ולהציג לשני הצדדים את המסגרת המשפטית. כשכל אחד מבני הזוג יודע מה הטווח הסביר אילו התיק היה מוכרע בבית משפט, המשא ומתן משתנה. הוא כבר לא ניחוש מי יוותר ראשון, אלא שיחה על העדפות: מי נשאר בדירה, מתי מוכרים, איך מחלקים נזילות, איך פורסים תשלומים. זה ההבדל בין פשרה מושכלת לבין ויתור.

בתיקים מורכבים כלכלית, התייעצות של כל צד עם עורך דין מטעמו לפני החתימה אינה מחלישה את הגישור. לעיתים קרובות היא דווקא מחזקת את היציבות של ההסכם, כי כל צד יודע שהבין על מה הוא חותם. השוואה מלאה בין המסלולים מופיעה במאמר בית משפט או גישור, והתהליך עצמו מפורט במדריך המקיף לגישור גירושין.