כשזוג מגיע לנקודה שבה ברור שמשהו חייב להשתנות, הרבה פעמים השלב הראשון שמופיע הוא הליך יישוב סכסוך. זה נשמע טכני, כמעט בירוקרטי, אבל בפועל זה אחד הצמתים הכי משמעותיים בתהליך הפרידה – כי הוא קובע אם תמשיכו למסלול של מאבק, או שתצליחו לעצור בזמן ולבנות פתרון שאפשר לחיות איתו.
ההליך הזה חשוב במיוחד לזוגות שיש להם מה להפסיד: ילדים, דירה, משכנתא, נכסים נוספים, עסק פעיל, השקעות, תגמולים, או פערי הכנסות. שם, כל החלטה בתקופת הביניים יכולה להשפיע לא רק על ההסכם הסופי, אלא על הערך הכלכלי כולו.
אילנית גרוסמן, מגשרת גירושין ועו"ד עם מומחיות כלכלית ובנדל"ן, מלווה תהליכים כאלה בגישה שמחברת בין רגישות אנושית לבין דיוק כלכלי – כדי שהשלב הזה לא יהפוך למדרון של מלחמות.
מהו הליך יישוב סכסוך ולמה הוא קיים?
הליך יישוב סכסוך הוא “תחנת עצירה” שהמערכת נועדה ליצור לפני כניסה למלחמה משפטית מלאה. הרעיון הוא לתת לצדדים זמן ומסגרת ראשונית שבה אפשר:
להבין מה באמת המחלוקות
לבדוק אם יש מקום להסכמות
לייצר תקשורת בסיסית סביב הילדים והכלכלה
ולבחור מסלול מתאים – גישור, הסכם מוסכם, או המשך לבית משפט
חשוב להבין: זה לא אומר שחייבים להתפייס או “להסתדר יפה”. זה כן אומר שיש הזדמנות לנהל את התקופה הזו בצורה חכמה, לפני שכל דבר הופך לתביעה.
מה קורה בפועל אחרי שמגישים בקשה ליישוב סכסוך?
ברגע שמוגשת הבקשה, התיק נפתח, והצד השני מוזמן לתהליך. במסגרת ההליך מתקיימים מפגשים שמטרתם להבין את התמונה: איפה אתם מסכימים, איפה אתם תקועים, ואיזה מסלול יכול לפתור את זה בצורה הכי פחות הרסנית.
כאן הרבה זוגות עושים טעות: הם מתייחסים לזה כאל “עוד שלב בדרך לבית משפט”. בפועל, זה יכול להיות השלב שבו מחליטים אם יהיה לכם הסכם יציב, או מאבק שימשוך זמן, כסף ואנרגיה. לרוב, במקרה כזה כל צד מצטייד בעורך דין מטעמו, ומכאן הדרך לניהול ההליכים בבית המשפט קצרה.
מה כדאי לעשות בתוך הליך יישוב סכסוך, לפני שממהרים לבית משפט
במקום לרוץ ישר לבתי משפט, הרבה יותר נכון להשתמש בתקופה הזו כדי לבנות בסיס. לא “להסכים על הכול”, אלא לעשות סדר אמיתי.
סדר כלכלי (החלק שאנשים הכי מתעלמים ממנו)
זה הזמן למפות את התמונה הכלכלית בלי דרמות ובלי האשמות. להבין מה יש, מה אין, מה משותף, ומה מחויב המציאות כדי להחזיק שני בתים. כשיש עסק, צריך להבין איך נראית ההכנסה בפועל, איך נראה תזרים, ומה ההוצאות שנכנסות דרך העסק ומשפיעות על רמת החיים.
המטרה היא לא “לתפוס” את הצד השני. המטרה היא למנוע מצב שבו ההסכם נכתב על בסיס השערות ואז מתפרק מול המציאות.
כללי ביניים – כדי שלא תתפוצצו לפני ההסכם
דווקא כאן גישור מקצועי יכול להציל את התהליך. מגדירים מראש מה קורה עם הוצאות שוטפות, מה נחשב חריג, איך מתנהלים עם הוצאות ילדים, ומה עושים אם אחד עובר לדירה זמנית. לא צריך מספרים מדויקים כדי להבין את העיקרון: בלי כללים ברורים, כל פעולה נראית כמו מתקפה.
לשמור על הילדים
הלחץ סביב הילדים הוא אחד הטריגרים להליכים משפטיים. אם אין שגרה בסיסית, אם כל שינוי הופך לריב, ואם ילדים מתחילים “להרגיש את המתח” – קשה מאוד לחזור אחורה.
גם כאן, המטרה בתקופת יישוב הסכסוך היא ליצור מסגרת מינימלית שעובדת בעולם האמיתי, כדי שהילדים לא יהיו בני ערובה של התקופה.
סיפור קצר מהשטח
אילנית גרוסמן ליוותה זוג שהגיש יישוב סכסוך כשברקע היה עסק משפחתי פעיל. מהר מאוד אחד הצדדים עצר העברות לחשבון המשותף מתוך פחד ש“ישתמשו בכסף נגדו”. בתוך ימים התחילו לחצים מהבנק, ספקים, והוצאות בית שנפלו בין הכיסאות – והמתח התפוצץ.
במקום להמשיך לתביעות, בוצע מהלך פשוט אבל קריטי: הסכם ביניים ממוקד שמגדיר כללי התנהלות כלכלית עד להסכם הגירושין. השקט שחזר לתזרים אפשר להם להמשיך בגישור, ולבסוף לחתום על הסכם כולל ששמר על העסק מתפקד ועל הנכסים יציבים – בלי שהלקוחות בכלל ירגישו שמשהו קורה.
ומה אם לא מגיעים להסכמות? שתי דרכים מכאן
אחרי הליך יישוב סכסוך, יש בדרך כלל שתי אפשרויות עיקריות:
האחת היא להמשיך להליך משפטי בבית המשפט, כשהמחלוקות מתבררות דרך תביעות והכרעות. זה מסלול שיכול להיות הכרחי במקרים מסוימים, אבל הוא לרוב יקר יותר – כלכלית ונפשית – במיוחד כשיש רכוש מורכב או עסק.
השנייה היא להשתמש במה שכבר התברר במהלך יישוב הסכסוך כדי לבוא ולכתוב יחד הסכם גירושין: בהבנה, בשקיפות, ובתכנון כלכלי נכון. זה לא אומר שאין מחלוקות. זה אומר שמנהלים אותן בצורה שמובילה לפתרון ולא להסלמה.
