חלוקת עסק בגירושין היא אחד הנושאים הכי רגישים והכי יקרים בתהליך פרידה.
כי בניגוד לדירה או לחשבון בנק, עסק הוא דבר חי: יש בו תזרים, לקוחות, עובדים, התחייבויות, מוניטין – וכל לחץ או מלחמה יכולים לפגוע בו בזמן אמת.
לכן השאלה האמיתית היא לא רק “למי העסק שייך”, אלא איך מחלקים אותו בצורה ששומרת על הערך שלו, מונעת קריסה, ומאפשרת לשני הצדדים להמשיך הלאה עם יציבות כלכלית.
אילנית גרוסמן, מגשרת מוסמכת ועו״ד לענייני משפחה עם מומחיות כלכלית, מלווה זוגות שבהם העסק הוא חלק מרכזי מהמשפחה ומההון, ומסייעת להגיע להסכם גירושין שמגן גם על האנשים וגם על הנכס העסקי.
למה חלוקת עסק בגירושין שונה מכל נכס אחר
כשמתגרשים עם עסק בתמונה, יש כמה מאפיינים שלא קיימים כמעט באף נכס אחר:
העסק מייצר הכנסה שממנה חיים (ולפעמים מזונות)
העסק תלוי ביציבות ובשקט ניהולי
העסק כולל סיכונים (התחייבויות, הלוואות, ספקים)
והעסק קשור לאמון – כי לא תמיד שני הצדדים חשופים לאותם נתונים
במאבק משפטי, פעמים רבות העסק נפגע עוד לפני שמחליטים מי יקבל מה. ההוצאות עולות, הריכוז יורד, לקוחות מרגישים, ולעיתים אפילו הבנק מתחיל להקשיח תנאים. זאת הסיבה שגישה כלכלית-שקולה בשלב מוקדם היא קריטית.
הטעות הכי נפוצה: להתייחס לעסק כמו “עוד רכוש”
הרבה זוגות מנסים לעשות חלוקה מהירה: “חצי-חצי” או “אתה תיקח את העסק ואני אקח את הדירה”.
אבל בלי להבין את המספרים והסיכונים, זה עלול להיות הסכם לא הוגן – או פשוט לא אפשרי.
צריך להבין שהשווי של העסק לא תלוי רק במה שנראה בדוח רווח והפסד, אלא גם בתזרים, בהוצאות שנכנסות דרך העסק, בתלות בבעלים, וביכולת של העסק להמשיך לפעול אחרי הפרידה.
מה חשוב לבדוק לפני שמחליטים איך מחלקים עסק
כדי לגבש פתרון נכון, צריך להסתכל על העסק כמו שמסתכלים עליו בעסקה: לא רק “מה מגיע לי”, אלא מה הערך האמיתי ומה הסיכון.
בדרך כלל בוחנים:
איך העסק מייצר הכנסה בפועל לאורך זמן
איך נראה התזרים ולא רק הרווח “על הנייר”
מהן ההתחייבויות: הלוואות, ערבויות, ספקים, שכירות, עובדים
מה התלות בבעלים (אם הוא/היא “העסק עצמו”)
האם יש נכסים עסקיים: ציוד, מלאי, לקוחות חוזרים, מותג
והאם יש ערבוב בין כספים פרטיים לעסקיים
לא חייבים להיכנס למספרים מדויקים בשלב הראשון, אבל כן חייבים להכיר את המבנה, כדי לא לבנות הסכם על אשליה.
אפשרויות נפוצות לחלוקת עסק בגירושין
אין פתרון אחד שמתאים לכולם, אבל יש כמה מסלולים נפוצים, וכל אחד מהם חייב להיות מתוכנן כלכלית:
אחד לוקח את העסק ומאזן את הצד השני
זה קורה הרבה, אבל חייבים לוודא שהאיזון אפשרי בלי “לחנוק” את העסק.
מכירת העסק וחלוקת התמורה
זה נראה פשוט, אבל לא תמיד ריאלי, ולעיתים מכירה תחת לחץ מורידה ערך.
המשך שותפות זמנית עם כללים ברורים
במקרים מסוימים זה פתרון נכון, אבל רק עם מנגנון שמונע תלות וריבים יומיומיים.
הפרדה הדרגתית
לפעמים זה הפתרון הכי חכם: מאפשר לעסק להישאר יציב, ולשני הצדדים לבנות שגרה חדשה בלי רעידות אדמה.
המפתח הוא לבחור פתרון שלא רק “נשמע הוגן”, אלא באמת עובד ומחזיק לאורך זמן.
סיפור קצר מהשטח
אילנית גרוסמן ליוותה זוג שבו העסק היה מקור ההכנסה המרכזי של המשפחה. אחרי שהפרידה התחילה, אחד הצדדים פחד לאבד שליטה והחל לקבל החלטות חד-צדדיות: עצירת העברות לחשבון משותף ושינויים בתשלומים.
המתח לא נשאר בבית – הוא זלג לעסק: ספקים התחילו ללחוץ, והאווירה הפכה נפיצה. בגישור, נבנה קודם כל “הסכם ביניים” כלכלי ששמר על יציבות העסק ועל תשלומי הבסיס. רק אחרי שהשקט חזר, הם יכלו לדון בחלוקת העסק בצורה שקולה ולסיים בהסכם גירושין שמנע קריסה ושמר על הערך.
למה גישור הוא יתרון גדול כשיש עסק בתמונה
בגישור אפשר לעבוד כמו בעסקה: לעשות סדר, להבין נתונים, ולבנות פתרון שמשרת את שני הצדדים.
בהליך משפטי, לעומת זאת, הרבה פעמים נוצרת דינמיקה של הסלמה, שמגדילה את הנזק ואת העלויות.
גישור טוב לא מבטל מחלוקות – הוא מנהל אותן בצורה ששומרת על העסק, על הכסף, ועל היכולת להגיע להסכם.
