חלוקת רכוש לא שוויונית בגירושין
חלוקת רכוש בגירושין בישראל מבוססת ככלל על עיקרון של חלוקה שווה בין בני הזוג. סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע כי עם פקיעת הנישואין, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית משוויים של כלל נכסי בני הזוג. ואולם, הדין אינו עיוור למציאות החיים. סעיף 8 לחוק יחסי ממון מעניק לבית המשפט סמכות לסטות מן הכלל של מחצה על מחצה, כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקת רכוש לא שוויונית.
הפסיקה בשנים האחרונות מדגישה כי מטרת הסטייה אינה להעניש או לפצות באופן שרירותי, אלא למנוע תוצאה לא צודקת וליצור שוויון מהותי בין בני הזוג לאחר הפרידה. מדובר בכלי אקוויטבילי, המופעל בזהירות, אך הפך לחלק משמעותי מארגז הכלים של בתי המשפט לענייני משפחה.
הכלל: חלוקת רכוש שווה לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון
סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע את נקודת המוצא: איזון משאבים שוויוני בין בני הזוג. בכלל הנכסים נכללים גם נכסים עתידיים כגון פנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות. לצד זאת, החוק מחריג נכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג ערב הנישואין, נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה, וכן נכסים שהצדדים הסכימו בכתב שלא יאוזנו.
ברירת המחדל של חלוקה שווה נועדה לבטא שוויון, יציבות וודאות. אולם המחוקק הכיר בכך שבמציאות חיי נישואין ארוכים, חלוקת תפקידים, פערי קריירה והסתמכות כלכלית עלולים להביא לכך שחלוקה שווה תיצור דווקא אי צדק.
החריג: סמכות בית המשפט לסטות מהחלוקה השוויונית לפי סעיף 8
סעיף 8 לחוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט, בהתקיים נסיבות מיוחדות, לקבוע חלוקת רכוש לא שוויונית, לשנות את מועד הערכת השווי של הנכסים, או להחריג נכסים מסוימים מאיזון המשאבים.
הפסיקה חזרה והבהירה כי מדובר בסמכות שבשיקול דעת, המיועדת למקרים חריגים שבהם יישום הכלל הקשיח של חלוקה שווה יביא לתוצאה בלתי הוגנת. הדגש הוא על שוויון הזדמנויות לאחר הגירושין, ולא בהכרח על שוויון מתמטי ברגע הפרידה. בנושא זה ניתן לראות גם באתר כל זכות.
פערי השתכרות כבסיס לחלוקת רכוש לא שוויונית
אחד השיקולים המרכזיים להפעלת סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון הוא פערי השתכרות משמעותיים בין בני הזוג. הלכת אלמוני, שהפכה לאבן דרך בפסיקה, קבעה כי כאשר אחד מבני הזוג פיתח קריירה משמעותית במהלך הנישואין, בעוד בן הזוג השני הקדיש עצמו לגידול הילדים ולניהול התא המשפחתי באופן שפגע בכושר השתכרותו, ניתן לתת לכך ביטוי במסגרת חלוקת הרכוש.
הגישה שאומצה בפסיקה אינה מתמקדת רק בחישוב טכני של “הפסד קריירה”, אלא רואה בנישואין קהילה כלכלית אחת. החלטות משותפות שהתקבלו במהלך חיי הנישואין יצרו הסתמכות הדדית, ולכן יש מקום להעניק לבן הזוג בעל ההשתכרות הנמוכה הגנה כלכלית לתקופה שלאחר הגירושין.
בתי המשפט אף הכירו במודל של צמצום פערי השתכרות, שלפיו ניתן לפצות את בן הזוג החלש בשיעור יחסי מהפער, תוך התחשבות במשך הנישואין ובשנים שבהן אחד מבני הזוג הקדיש עצמו לגידול הילדים, עד לתקרה שנקבעה בפסיקה.
תרומה לתא המשפחתי והסתמכות כלכלית
חלוקת רכוש לא שוויונית אינה מבוססת רק על מספרים. אחד השיקולים המהותיים הוא תרומתו הלא כלכלית של בן הזוג לתא המשפחתי. השקעה בגידול ילדים, ניהול משק הבית, ויתור על התפתחות מקצועית או לימודים אקדמיים. כל אלו הוכרו בפסיקה כתרומה ממשית ליכולת של בן הזוג האחר לפתח קריירה ולהגדיל את כושר השתכרותו.
כאשר מתברר כי במהלך הנישואין נוצרה הסתמכות כלכלית ברורה, וכי בן זוג אחד יוצא מהנישואין בעמדת נחיתות משמעותית, עשוי בית המשפט לקבוע חלוקה שאינה שווה, כדי לאפשר שוויון הזדמנויות מהותי לאחר הפרידה.
מועד רכישת השכלה ופיתוח הקריירה
שיקול נוסף שנבחן הוא מועד רכישת ההשכלה או הכשרה מקצועית. כאשר בן זוג רכש השכלה אקדמית או מקצועית במהלך חיי הנישואין, תוך הסתמכות על תמיכתו של בן הזוג האחר, בית המשפט נוטה לראות בכך נכס משותף במובנו הכלכלי הרחב. לעומת זאת, כאשר ההשכלה נרכשה לפני הנישואין, הנטייה לסטות מהחלוקה השווה פוחתת.
מקרה מבחן: נישואין ארוכי שנים ופער כלכלי עמוק
במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי, בני זוג היו נשואים שנים רבות. האישה הקדישה את עיקר חייה לגידול הילדים ולניהול הבית, בעוד הבעל התקדם בתפקיד בכיר, רכש השכלה והשיג שכר גבוה. עם סיום הנישואין התברר כי הבעל צבר נכסים נוספים, בעוד האישה נותרה עם הכנסה נמוכה וללא רכוש משמעותי מעבר לדירת המגורים.
נסיבות אלו הביאו את בית המשפט לבחון טענות לאיזון קריירה ולסטייה מהחלוקה השוויונית, מתוך מטרה למנוע תוצאה שבה אחד מבני הזוג יוצא מהנישואין בעמדת נחיתות קיצונית.
חלוקת רכוש לא שוויונית אינה רשימה סגורה
הפסיקה מדגישה כי אין רשימה סגורה של נסיבות המצדיקות סטייה מחלוקה שווה. בתי המשפט בוחנים את מכלול חיי הנישואין, אופי השותפות, חלוקת התפקידים, משך הקשר, מצבם הכלכלי של הצדדים לאחר הפרידה, והיכולת של כל אחד מהם לבנות לעצמו עתיד עצמאי.
המגמה היא מעבר מחלוקה שווה פורמלית לחלוקה שוויונית מהותית, תוך שמירה על עקרונות של הגינות, שוויון ואוטונומיה אישית.
מתי חשוב לפנות לייעוץ משפטי בנושא חלוקת רכוש לא שוויונית
כאשר קיימים פערי השתכרות משמעותיים, טענות לאיזון קריירה או מוניטין, או חשש שחלוקה שווה תיצור תוצאה לא הוגנת – חיוני לקבל ייעוץ משפטי מוקדם. ניהול לא נכון של ההליך הרכושי, או חתימה על הסכמות ללא בחינה מעמיקה, עלולים להביא לאובדן זכויות משמעותי.
חלוקת רכוש בגירושין היא אחד הנושאים המורכבים והרגישים בדיני המשפחה, וההכרעה בו משפיעה על היכולת הכלכלית של כל אחד מהצדדים לשנים רבות קדימה.
סיכום
חלוקת רכוש לא שוויונית בגירושין אינה חריג נדיר, אלא כלי משפטי מהותי שנועד למנוע עיוותי צדק. סעיף 8 לחוק יחסי ממון מאפשר לבתי המשפט להתאים את חלוקת הרכוש למציאות החיים של בני הזוג, מתוך ראייה רחבה של שוויון מהותי והסתמכות כלכלית.
כאשר נעשה בו שימוש נכון, מדובר במנגנון שמאפשר פרידה הוגנת יותר, ולא במאבק על “יותר מחצי”, אלא על עתיד כלכלי מאוזן וצודק.
במיוחד במקרים אלה ולנוכח היעדר האחידות בפסיקה, אני רואה חשיבות רבה בעריכת הסכם גירושין בהסכמות.
