האם חלוקת רכוש בין ידועים בציבור מתבצעת כמו אצל בני זוג נשואים?
התשובה הקצרה היא לא.
התשובה המשפטית, מורכבת בהרבה.
בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהכרה בזכויות של ידועים בציבור מול רשויות המדינה: ביטוח לאומי, זכויות פנסיוניות, זכויות ירושה ולעיתים אף זכויות סוציאליות שונות. אולם בכל הנוגע ל־חלוקת רכוש בין ידועים בציבור, בתי המשפט ממשיכים להבחין באופן ברור בינם לבין בני זוג נשואים.
הפער המרכזי מתבטא במשטר הרכושי החל על כל אחד מן המקרים.
ניתן לקרוא גם באתר כל זכות בנושא זה.
חוק יחסי ממון הינו נקודת המוצא של בני זוג נשואים
כאשר בני זוג נישאים כדת משה וישראל ולא עורכים הסכם ממון, חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג–1973.
החוק קובע מנגנון של איזון משאבים, לפיו עם פקיעת הנישואין (בגירושין או פטירה), כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווי הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, למעט חריגים כגון:
- נכסים שהתקבלו בירושה
- נכסים שהתקבלו במתנה
- נכסים שהיו בבעלות מי מהצדדים ערב הנישואין
המשמעות המעשית:
אצל בני זוג נשואים, נקודת המוצא היא שיתוף רכושי.
אין צורך להוכיח "כוונת שיתוף". היא קיימת מכוח החוק.
חלוקת רכוש בין ידועים בציבור – אין חוק, יש פסיקה
במקרה של ידועים בציבור, המצב שונה לחלוטין.
לא חל עליהם חוק יחסי ממון.
במקום זאת, חלה עליהם הלכת השיתוף, אשר מבוססת על דיני חוזים ודיני קניין.
כדי שידועים בציבור יהיו זכאים לחלוקת רכוש, יש לעבור שני שלבים:
שלב ראשון: הכרה כידועים בציבור
בית המשפט יבחן קיומם של שני תנאים מצטברים:
- ניהול חיי אישות כבעל ואישה
- ניהול משק בית משותף
כך נקבע בין היתר בע"א 52/80 שחר נ' פרידמן
ובפסיקה עקבית נוספת של בית המשפט העליון.
רק לאחר שהוכרה הזוגיות כידועים בציבור, עוברים לשלב השני.
שלב שני: הוכחת כוונת שיתוף
וזה ההבדל הדרמטי. עצם ההכרה כידועים בציבור אינה יוצרת שיתוף רכושי אוטומטי.
על בן הזוג התובע להוכיח:
- כי התקיימה כוונת שיתוף ספציפית
- כי הייתה הסתמכות
- כי הייתה התנהלות כלכלית משותפת
בית המשפט העליון חזר והדגיש כי אצל ידועים בציבור לא מתקיימת חזקת שיתוף אוטומטית כפי שהיה נהוג בעבר אצל נשואים (טרם חוק יחסי ממון), אלא יש צורך בראיות קונקרטיות.
ראו למשל:
ע"א 4385/91 סלם נ' כרמי
בע"מ 4623/04 פלונית נ' פלוני
בפסיקה מאוחרת אף הודגש כי כאשר נכס רשום על שם אחד הצדדים בלבד, נדרשת הוכחה ברורה ומשכנעת לכוונת שיתוף בנכס הספציפי.
מה המשמעות המעשית?
בפועל, הליך של חלוקת רכוש בין ידועים בציבור עלול להיות מורכב וארוך משמעותית מהליך בין בני זוג נשואים.
ידועים בציבור עלולים למצוא עצמם נדרשים להוכיח:
- השקעות כספיות
- השתתפות בתשלומי משכנתא
- התנהלות כלכלית משותפת
- הצהרות הדדיות על שיתוף
כל אלה אינם נדרשים אצל נשואים מכוח החוק.
במילים אחרות:
אצל נשואים, נקודת המוצא היא שיתוף.
אצל ידועים בציבור, נקודת המוצא היא הפרדה, אלא אם הוכח אחרת.
האם הפסיקה מתקרבת לשוויון?
יש מגמה של הרחבת ההכרה בזכויות ידועים בציבור, בעיקר כאשר מדובר בזוגיות ארוכת שנים, ילדים משותפים והתנהלות כלכלית מובהקת כיחידה משפחתית.
עם זאת, בתי המשפט עדיין שומרים על אבחנה ברורה בין:
- מערכת יחסים פורמלית שחלה עליה חקיקה ייעודית
- מערכת יחסים שאינה מוסדרת בחוק רכושי מפורש
ולכן הדרך לשוויון מלא עדיין אינה שלמה.
הפתרון המשפטי – עריכת הסכם בין ידועים בציבור
הדרך היעילה והבטוחה ביותר למנוע מחלוקות עתידיות היא עריכת הסכם חיים משותפים או הסכם ממון בין ידועים בציבור.
בהסכם כזה ניתן לקבוע האם קיים שיתוף מלא, האם השיתוף חלקי, האם יש הפרדה רכושית וכיצד יחולקו נכסים במקרה של פרידה.
הסכם כזה חוסך הליך משפטי מורכב של הוכחות בדבר כוונת שיתוף, ומאפשר לבני הזוג לשלוט במבנה הרכושי של הקשר.
סיכום
חלוקת רכוש בין ידועים בציבור אינה זהה לחלוקת רכוש בין בני זוג נשואים.
אצל נשואים, השיתוף נקבע בחוק.
אצל ידועים בציבור, יש להוכיח כוונת שיתוף.
לכן, כל זוג החי כידועים בציבור צריך להבין כי ללא הסדרה חוזית ברורה, במקרה של פרידה עלול להידרש הליך משפטי מורכב להוכחת זכויות.
הכרה חברתית רחבה בזוגיות אינה מחליפה הסדרה משפטית מדויקת.
