פעולות חד צדדיות בגירושין
למה הן הדלק למלחמות ולמה הן כמעט תמיד חוזרות כבומרנג
זוג קבע אצלי פגישת גישור גירושין ראשונה. סוף סוף, אחרי חודשים של מתח, הם הסכימו לנסות דרך מסודרת. יומיים לפני הפגישה הוא שלח הודעה קצרה: הוא טס לשבוע לחול עם חברים, חייב להתאוורר. היא קראה את ההודעה והתפוצצה. מבחינתה זו לא היתה חופשה, זו היתה הצהרה. את עושה צעד לכיוון פתרון, ואני עושה מה שמתאים לי. במקום להתחיל גישור, הם התחילו מלחמה.
זו בדיוק הבעיה עם פעולות חד צדדיות בגירושין. לפעמים הן נראות קטנות, אפילו לגיטימיות, אבל בתוך סכסוך הן הופכות לסימן. סימן לחוסר כבוד, סימן לכוח, סימן לחוסר תום לב. ובסכסוך משפחתי, סימנים כאלה מציתים מהר.
במשפט, ובטח בעולם של גירושין, יש כלל בלתי כתוב שהשופטים מכירים היטב: מי שמנסה לייצר עובדות בשטח, יוצר חוסר אמון, מסבך את ההליך, ומזמין תגובת נגד. אפשר לראות את זה גם בפסקי דין שבהם בית המשפט מתאר התנהלות כוחנית וחד צדדית שמטרתה להציב עובדות בשטח לפי רצון צד אחד.
מה נחשב פעולה חד צדדית בגירושין
פעולה חד צדדית היא כל צעד משמעותי שנעשה בלי הסכמה, בלי שקיפות, ובלי מסגרת מוסכמת, בזמן שהקשר מתפרק או כשההליך כבר התחיל. אלה כמה דוגמאות קלאסיות שאני רואה שוב ושוב:
- משיכת כספים חריגה, סגירת חשבון, העברת כסף לקרובים, רכישות פתאומיות, הגדלת מסגרות אשראי
- מכירת רכב או נכס, חתימה על התחייבות חדשה, לקיחת הלוואה גדולה
- שינוי הסדרי שהות בפועל בלי הסכמה, או קביעת עובדות בשטח מול הילדים
- מעבר דירה פתאומי שמייצר מציאות חדשה
- שינוי מסגרות חינוך או טיפולים לילדים בלי שיח מסודר
- טיסה לחול בתקופה רגישה, במיוחד אם היא מתחברת לחשש לבריחה, ניתוק או ענישה
- פרסום ברשתות, הודעות למשפחה המורחבת, או גיוס סביבה כדי ללחוץ על הצד השני
הנקודה איננה אם הפעולה מותרת טכנית. הנקודה היא איך היא נתפסת בתוך משבר, ואיך היא משפיעה משפטית והסכמית.
למה פעולות חד צדדיות הורסות גישור גירושין
גישור גירושין עובד על שני עקרונות: אמון מינימלי ושקיפות. לא צריך אהבה, לא צריך חברות, צריך רק בסיס שאומר: אנחנו לא מפתיעים אחד את השני. פעולות חד צדדיות שוברות את הבסיס הזה. הן יוצרות תחושה של הונאה, ואז התגובה כמעט אוטומטית:
אם הוא משך כסף, היא תרוץ לעיקולים
אם היא עברה דירה, הוא יגיש בקשות דחופות
אם מישהו שינה את זמני השהות, הצד השני יפעל להחזיר בכוח את המצב לקדמותו
וכך גישור שהיה יכול להסתיים בהסכם גירושין, הופך לליטיגציה.
למה בתי המשפט לא אוהבים עשיית דין עצמי
גם בתי המשפט מדגישים את הצורך להרתיע הורים מהתנהלות של עשיית דין עצמי, במיוחד בהקשר של ילדים והחלטות מהותיות. בפסיקה של בית המשפט העליון מופיעה התייחסות מפורשת לצורך בהרתעה מפני עשיית דין עצמי של הורה.
ובתחום ההורי יש גם את ההיבט של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ההורים הם אפוטרופסים טבעיים, ובעניינים מהותיים נדרשת הסכמה משותפת.
לכן כשאחד ההורים משנה מציאות לבד, במיוחד סביב מסגרות חיים, מעבר, נסיעה או החלטות מרכזיות, הוא לא רק פוגע באמון, הוא גם נכנס לשטח משפטי רגיש.
גם בנושא יציאה מהארץ של קטינים, המציאות המשפטית ברורה: הורה יכול לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין, והסרתו לרוב קשורה להסכמה או להחלטה שיפוטית. זה בדיוק כדי למנוע מצבים שבהם צד אחד מייצר עובדות בשטח.
ומה לגבי רכוש וכספים
בתחום הכלכלי, פעולות חד צדדיות יכולות להוביל להסלמה. לפעמים אנשים עושים צעד כי הם בטוחים שזה יגן עליהם, אבל זה מייצר שתי תוצאות גרועות:
האחת, זה עלול להיתפס כחוסר תום לב ולחזק את העמדה של הצד השני בהליך
השנייה, זה מעלה את הסיכוי לסעדים זמניים כמו צווי מניעה, עיקולים, הקפאות, ופנייה דחופה לבית המשפט
תקנות סדר הדין האזרחי כוללות מסגרת לבקשות לסעד זמני, ובפרקטיקה של סכסוכי משפחה משתמשים בזה בדיוק כדי לעצור פעולות חד צדדיות לפני שהנזק נהיה בלתי הפיך.
אז מה כן עושים במקום פעולות חד צדדיות
הפתרון איננו לשבת בחיבוק ידיים. הפתרון הוא להחליף פעולה חד צדדית בפעולה חכמה.
- שקיפות בסיסית ומסודרת
רשימת נכסים, חשבונות, התחייבויות וזכויות, גם אם כואב - כללים זמניים מוסכמים עד להסכם
מה קורה עם הוצאות שוטפות, מה קורה עם הילדים, מי נשאר בבית ומה התכנית - אם יש סיכון אמיתי, פועלים נכון
לא בהברחה אלא בכלים חוקיים: ייעוץ, תיעוד, ולעיתים פנייה מסודרת לסעד זמני - גישור גירושין עם מסגרת ברורה
פגישות, סדר יום, משימות בין פגישות, ולפעמים שילוב מומחה כלכלי כשיש עסק או נדלן
סיפור מהשטח
שנים הם התלבטו בנוגע ליחסים ביניהם ולבסוף קבעו פגישת גישור גירושין כדי לסיים את הדברים יפה וללא מלחמות.
יומיים לפני הפגישה, האישה התקשרה אלי וספרה שהבעל הזמין כרטיסי טיסה לחו"ל יחד עם חברים ושהם לא יגיעו במועד שנקבע.
היא ספרה שהיא מתכוונת להגיש תביעה בבית המשפט וכשהוא יגיע, הוא "לא יבין" לאן הוא נכנס. רק אחרי שיחה ממושכת, אחרי שנרגעה, הסכימה להמתין עד שישוב, כדי להגיע בכל זאת לפגישת הגישור.
השורה התחתונה
פעולות חד צדדיות בגירושין הן כמעט תמיד קצרות טווח ויקרות טווח. הן אולי נותנות תחושת שליטה רגעית, אבל הן שוברות אמון, מסלימות סכסוך, ומרחיקות הסכם גירושין בהסכמה.
אם אתם באמת רוצים לסיים נכון, השאלה היא לא מי עושה צעד חזק יותר. השאלה היא מי עושה צעד חכם יותר.
