גישור גירושין חלוקת אופציות בהייטק
חלוקת אופציות בהייטק בגירושין היא לא עוד סעיף ברכוש. זו מערכת שלמה של חוזים, מועדי הבשלה, תנאי עבודה, מיסוי לפי סעיף 102, ולעיתים גם אירועי חברה כמו IPO או מכירה. מי שמנסה לסכם את זה בשורה אחת יוצר חורים, ואז החורים האלה הופכים לסכסוך הבא.
במאמר הזה אני יורדת לפרטים, נקודה נקודה, כמו שמנסחים הסכם גירושין בהייטק שאפשר לחיות איתו גם בעוד שלוש שנים, כשהמניות יבשילו, כשהמס ייגבה, וכשהשוק יזוז.
המילים שאנשים מחפשים בגוגל ובכלי בינה מלאכותית חוזרות שוב ושוב:
גישור גירושין בהייטק, חלוקת אופציות בגירושין, חלוקת RSU בגירושין, מניות חסומות, איזון משאבים, מועד הקרע, Time Rule, סעיף 102, מסלול נאמן, שווי נטו אחרי מס, מנגנון מימוש עתידי, נאמן, שיפוי מס.
למה דווקא בהייטק זה מסתבך
במקרקעין יש נכס, יש טאבו, יש שווי, ויש עסקה.
באופציות ו RSU יש הבטחה שמתקיימת רק אם יקרו דברים בעתיד.
המורכבות מגיעה מארבע שכבות שפועלות ביחד:
- שכבה חוזית: תוכנית אופציות, Grant, Vesting, Cliff, תנאי עזיבה, האצה, דילול
- שכבה משפטית: איזון משאבים לפי חוק יחסי ממון, חזקת השיתוף, קביעת מועד הקרע, סיווג הזכות כנכס בר איזון
- שכבה כלכלית: איך מעריכים שווי בחברה פרטית, מה עושים כשאין שוק, איך מתמחרים סיכון
- שכבה מיסויית: סעיף 102, מסלול רווח הון או מסלול הכנסת עבודה, מסלול נאמן, מס במועד מימוש ולא במועד הענקה, מי נושא במס ומתי.
בגישור טוב אנחנו לא מחפשים פתרון יפה על הנייר. אנחנו בונים מנגנון שעובד בתוך כל ארבע השכבות.
RSU, אופציות, מניות חסומות, ESPP: מה ההבדל ולמה זה משנה לחלוקה
אופציות לעובדים
זכות לקנות מניה במחיר מימוש קבוע. הערך נוצר אם מחיר המניה בפועל גבוה ממחיר המימוש.
בדרך כלל יש מועדי הבשלה, ולעיתים תנאי המשך העסקה.
RSU
יחידות מניה שמוענקות לעובד, אבל הופכות למניה רק לאחר הבשלה. בחלק מהמסלולים אין אירוע מס בהבשלה אלא במימוש לפי כללי סעיף 102 והחלטות מיסוי רלוונטיות.
מניות חסומות
מניה קיימת אך עם מגבלות מכירה או העברה לתקופה מסוימת.
למה ההגדרה קריטית
כי לכל סוג תגמול יש:
מהות כלכלית אחרת, תנאי הבשלה שונים, ומיסוי אחר.
אם בהסכם גירושין כותבים מילה כללית כמו אופציות בלי פירוט, אין דרך לאכוף או לבצע חלוקה בפועל.
הבסיס המשפטי בישראל: איזון משאבים והרעיון של פרידה נקייה
חוק יחסי ממון קובע מנגנון איזון: שווים של נכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים מתחלק בין בני הזוג, בכפוף לחריגים.
במקביל, תיקון בחקיקה והפסיקה הכירו בכך שניתן להקדים איזון בנסיבות מסוימות.
בעולם האופציות יש מתח מובנה בין שני עקרונות:
עקרון אחד: לעשות איזון במועד הקרע כדי לנתק קשר כלכלי
עקרון שני: לא לייצר עיוות כשאין יכולת להעריך שווי אמיתי לפני מימוש
לכן הפסיקה לא הולכת בכלל אחד. היא בודקת מהות, מועד, ותכלית.
מה קבעה הפסיקה בישראל על חלוקת אופציות ומניות בהייטק
התנאי להישאר בעבודה לא סוגר את הדיון
בפסק דין מוכר בבית משפט לענייני משפחה תל אביב יפו נקבע עיקרון חשוב:
גם אם יש תנאי של המשך עבודה כתנאי למימוש, זה לא בהכרח אומר שהאופציות ניתנו עבור העתיד בלבד. צריך לבדוק מה הייתה התכלית האמיתית של ההענקה ומה היחס בין עבר לעתיד. בפסק הדין מופיעה גם ההפניה לכלל הזמן ולבחינה לפי חפיפה בין תקופות.
המשמעות המעשית: טענה מסוג זה כתוב בהסכם ולכן זה רק עתידי לא תמיד תתקבל. בתי המשפט בוחנים תוכן ולא כותרת.
כלל הזמן Time Rule: כשיש חפיפה חלקית
כאשר יש חפיפה חלקית בין תקופת הנישואין לבין תקופת ההבשלה או התקופה שלגביה ניתנו האופציות, הפסיקה הכירה בחישוב יחסי לפי כלל הזמן.
במילים פשוטות:
לא הכל או כלום. מחשבים את החלק היחסי שנצבר בתקופת החיים המשותפים.
אופציות שמבשילות אחרי מועד הקרע יכולות להיות ברות איזון
בפסיקה מאוחרת יותר נדונה השאלה של אופציות שהוענקו לפני מועד הקרע, אך הבשילו אחריו. בפסק דין מבית משפט לענייני משפחה קריית שמונה ניתנה התייחסות מפורטת למאפייני האופציות, לקשר ביניהן לבין ביצועי עבר, ולכך שגם אם יש מרכיב תמרוץ עתידי הוא לא תמיד המרכיב העיקרי.
בפועל: אם מקור ההענקה בתקופת השיתוף, בית המשפט עשוי לראות בכך נכס בר איזון גם אם ההבשלה מאוחרת, ולעיתים באמצעות מנגנון שדוחה את ההתחשבנות למועד מימוש בפועל.
איך מנתחים תיק אופציות בגירושין בצורה מקצועית: שלב אחרי שלב
זה החלק שבדרך כלל חסר במאמרים. כאן יש עבודה אמיתית.
שלב 1 איסוף מסמכים שחייבים לראות
בגישור גירושין עם אופציות בהייטק, בלי מסמכים אי אפשר להגיע להסכם מדויק.
רשימת מסמכים מינימלית:
1 תוכנית האופציות או התגמול ההוני של החברה
2 כל Grant Letter לכל מענק בנפרד
3 Vesting Schedule מפורט כולל Cliff והאצות
4 מסמכי נאמן לפי סעיף 102 אם קיימים
5 דוחות ניכויי מס ותלושי שכר שמראים מימושים קודמים
6 Cap Table אם מדובר בחברה פרטית וניתן לקבל
7 מסמכי Exit או Term Sheet אם יש תהליך מכירה
8 פירוט אירועי שינוי: קידום, שינוי תפקיד, Relocation, חופשה ללא תשלום
בפועל, המסמכים האלה מאפשרים לנו לקבוע: מה הוענק, עבור מה, מתי זה נצבר, ומה הסיכוי שזה יהפוך לכסף אמיתי.
שלב 2 קביעת מועד הקרע בצורה חדה
בחלוקת אופציות, מועד הקרע הוא לא טכני. הוא קובע מה נחשב חלק מהחיים המשותפים ומה לא.
בגישור טוב מגדירים מועד קרע חד וברור ומחברים אליו גם כללי דיווח ומימוש.
שלב 3 סיווג כל מענק בנפרד לפי תכלית
אין דבר כזה חבילת אופציות אחת. בדרך כלל יש:
מענק חתימה, ריענון שנתי, מענק קידום, מענק שימור, מענק יעדים.
לכל אחד מהאלה יכול להיות סיווג אחר.
שאלות מפתח לסיווג:
האם זה בא במקום שכר
האם זה תגמול על שנה קודמת
האם זה תמריץ להישארות עתידית
האם זה מענק הקשור לאירוע חברה צפוי
האם יש מדדי ביצוע שממש משפיעים
הפסיקה מדגישה את מבחן המהות, ולכן ההבחנות האלה קריטיות.
שלב 4 חישוב חלק יחסי לפי Time Rule כשצריך
במקרים של חפיפה חלקית, קובעים נוסחה מוסכמת מראש, לדוגמה:
תקופת חיים משותפים בתוך תקופת ההבשלה חלקי תקופת ההבשלה הכוללת
ואז מכפילים במספר היחידות ובתמורה נטו בעת מימוש.
היתרון: מייצרים מנגנון שלא תלוי בהשערות, אלא במספרים ותאריכים.
הערכת שווי אופציות ו RSU: שתי טעויות שחוזרות בכל תיק
טעות 1 להתייחס לברוטו כאילו זה כסף
במימוש יש מס, לפעמים משמעותי. השווי שמעניין אותנו הוא שווי נטו.
טעות 2 לקבע שווי מוקדם מדי כשאין אפשרות אמיתית להעריך
בחברה פרטית, סטארטאפ ללא שוק, השווי הוא הסתברותי.
בדיוק בגלל זה הרבה פתרונות טובים בגישור עושים חלוקה בעת מימוש בפועל, ולא הערכה חד פעמית שמייצרת צד אחד מרוצה וצד אחד עם סיכון לא הוגן.
מיסוי סעיף 102: איך זה נכנס להסכם גירושין
סעיף 102 לפקודת מס הכנסה קובע מסלולים להקצאת מניות ואופציות לעובדים באמצעות נאמן, עם הבחנה בין מסלול רווח הון למסלול הכנסת עבודה, ובפועל גם התנהלות פרוצדורלית מול רשות המיסים.
נקודות מפתח שכל הסכם חייב להסדיר:
1 באיזה מסלול נמצאות הזכויות
2 האם יש נאמן והאם הזכויות חסומות לתקופה
3 מי נושא במס במימוש בפועל
4 איך מחשבים נטו וכיצד מעבירים את החלק של בן הזוג השני
5 מנגנון שיפוי: אם נוצר חיוב מס בלתי צפוי, מי משלם ומה עושים
למה זה חשוב: כי בלי מנגנון שיפוי ודיווח, תגיעו למימוש, ינוכה מס, ואז תתחיל מריבה חדשה.
מנגנוני חלוקה בגישור: מה באמת עובד בשטח
אני מפרטת כאן מנגנונים עם יתרונות וחסרונות, כדי שתבינו מה אתם בוחרים.
מנגנון 1 חלוקה דינמית במועד מימוש בפועל
איך זה עובד:
כל פעם שמתרחש מימוש או מכירה, מחשבים נטו אחרי מס, ומעבירים אחוז מוסכם לבן הזוג השני.
למי זה מתאים:
כשהשווי לא ודאי, כשיש סטארטאפ, וכשרוצים הוגנות לפי תוצאה אמיתית.
מה חייבים לכתוב:
חובת הודעה, מסמכים שיש להעביר, לוחות זמנים, וסנקציה אם לא מדווחים.
מנגנון 2 Buyout רכישה בקיזוז
איך זה עובד:
בן הזוג העובד משלם סכום מוסכם היום, ומקבל את כל הזכויות העתידיות.
למי זה מתאים:
כשיש ודאות יחסית או כששני הצדדים רוצים ניתוק מלא.
הסיכון:
מי שקיבל כסף היום מוותר על Upside. מי ששילם היום לוקח סיכון.
מנגנון 3 נאמנות
איך זה עובד:
מגדירים נאמן פרטי להסכם, לאו דווקא נאמן 102, שתפקידו לנהל את החלוקה בעת אירועים.
למי זה מתאים:
כשיש חשש משקיפות או כשהמערכת מורכבת ויש הרבה אירועים עתידיים.
מנגנון 4 נוסחת זמן Time Rule עם חלוקה עתידית
איך זה עובד:
קובעים נוסחה אובייקטיבית לתחשיב החלק המשותף, ואז מפעילים אותה על תוצאה בפועל בעת מימוש.
זה אחד המנגנונים הכי נקיים מבחינת הוגנות ומבחינת הפסיקה.
סעיפים קריטיים שחייבים להיות בהסכם גירושין בהייטק
להלן רשימת סעיפים משמעותיים בהסכם גירושין, כשאחד מבני הזוג עובד בהייטק:
הגדרה מדויקת של כל תוכנית תגמול וכל מענק
קביעת מועד קרע והשלכותיו על כל מענק
חובת שקיפות: מסמכים, דוחות נאמן, הודעות מימוש
מנגנון חלוקה: אחוזים, נוסחה, מועדים
מיסוי: חלוקה לפי נטו, שיפוי, טיפול בהחזרי מס
שינוי תעסוקתי: עזיבה, פיטורים, Relocation
אירוע חברה: IPO, מכירה, החלפת מניות, Spin off
סנקציות ואכיפה: ריבית, פיצוי מוסכם, הצהרות
איסור פעולות חד צדדיות ביחס לזכויות: העברה, שעבוד, ויתור בלי הסכמה
מנגנון יישוב מחלוקות עתידיות: גישור חוזר או בוררות מקצועית בתחום הכלכלי
מקרה מהמשרד שמסביר מדוע חשוב שמגשרת הגירושין שלכם תבין באופציות
למשרד הגיעה לקוחה שהיתה בתהליך גישור גירושין במשרד גישור אחר ובקשה שנעבור על הסכם הגירושין שנערך.
במהלך הבירור עם הלקוחה, התברר, כי לא קבלה עותק מתלושי השכר של הבעל, שהינו בכיר בהייטק.
חשוב להבין, שתלוש שכר יכול לתת תמונה מדויקת יותר בנוגע לנכסים של בני הזוג ובמיוחד בהייטק, שם יש תשלומים עבור RSU, מניות, אופציות ועוד.
לאחר שקבלנו לידינו את תלושי השכר, התברר כי בבעלות הבעל מניות של החברה, בה הינו מועסק. כמובן שעו"ד ומגשרת גירושין אילנית גרוסמן, ביקשה לתקן את הסכם הגירושין ולהוסיף התייחסות לחלוקת מניות הבעל.
מגשר גירושין שלא מבין בהסכמים מעולם ההייטק, באופציות, RSU ועוד לא ידע לבדוק את הנושאים הרלוונטים ואתם עשויים להפסיד כספים ונכסים רבים, להם הנכם זכאים.
