חלוקת אופציות בגירושין היא אחד הנושאים שהכי קל לטעות בהם – דווקא כי הוא נראה “טכני”.
עובדי הייטק רגילים לדבר על שכר, מניות ואופציות, אבל כשזה נכנס למסגרת של פרידה, זה כבר לא רק שאלה של תגמול – אלא של ביטחון כלכלי, זכויות עתידיות, ושמירה על ערך.

הבעיה האמיתית היא שאופציות אינן תמיד כסף “שיש עכשיו”. הן יכולות להיות שוות הרבה בעתיד, או לא להיות שוות כלום. הן תלויות בתנאים, במועדי הבשלה, בסיום העסקה, באירוע נזילות ובמדיניות החברה. לכן, חלוקת אופציות בגירושין דורשת הסתכלות כלכלית חכמה – ולא רק ניסוח כללי בהסכם.

אילנית גרוסמן, מגשרת מוסמכת ועו״ד לענייני משפחה, מלווה זוגות שבהם יש תגמול הייטק, השקעות ונכסים, ומתמחה ביצירת הסכמות שמגנות על שני הצדדים כלכלית – בלי להפוך את זה למלחמה.

למה חלוקת אופציות בגירושין היא “מוקש” כלכלי?

בגירושין רגילים, קל יותר להבין מה מחלקים: דירה, חסכונות, רכבים.
אבל אופציות הן רכיב כלכלי מיוחד: הן “על הנייר”, עם תנאים משתנים, ולעיתים שווי עתידי גבוה מאוד.

כאן נוצרים שני סוגים של טעויות:

האחד – להתעלם מהן לחלוטין (“זה לא כסף אמיתי”) ואז צד אחד מפסיד זכויות משמעותיות.
השני – לנסות לחלק אותן כמו כסף מזומן, ואז מייצרים הסכם שלא משקף את המציאות ועלול להתפוצץ.

מה בעצם צריך להבין לפני שמדברים על חלוקה

כדי לבנות פתרון נכון, צריך להבין את התמונה הכלכלית של התגמול:

האם מדובר באופציות או מניות/RSU
מה לוח ההבשלה (vesting)
מה קורה במקרה של סיום עבודה לפני מימוש
האם יש בטווח הקרוב אירוע שגורם להבשלת האופציות, כמו אקזיט או הנפקה
מה המשמעות של מיסוי במימוש עתידי
ואיך כל זה משתלב עם יתר רכיבי הרכוש והמזונות

לא חייבים להיכנס למספרים מדויקים בשלב הראשון, אבל כן חייבים להבין את המבנה וסוג האופציות, על מנת להבין באיזה נכס מדובר ומה החשיפה של הצדדים.

למה הסכם מדויק חשוב במיוחד לעובדי הייטק

הייטק בנוי על תגמול משתנה: בונוסים, אופציות, מניות, מענקים, ולעיתים גם קפיצות שכר מהירות. זה יוצר חוסר ודאות טבעי. לכן הסכם ממון לעובדי הייטק יכול להיות כלי משמעותי כדי לייצר בהירות מראש – מה שייך למי, ומה קורה אם נפרדים.

אבל גם בתוך גירושין עצמם, אפשר לבנות הסכם שמכיל מנגנון ברור לגבי תגמול הייטק, במקום להשאיר אותו עמום.

המטרה היא לא “לצאת מנצח”, אלא למנוע מצב שבו בעוד שנתיים-שלוש מתברר שאחד הצדדים ויתר על משהו שלא הבין את הערך שלו או לחילופין, מוותר היום על נכסים מוחשיים אמיתיים, עבור "חלום" עתידי, שבסופו של דבר לא הבשיל לכדי כסף "אמיתי"..

מה ההבדל בין חלוקה צודקת לבין חלוקה חכמה?

בחלוקת אופציות בגירושין, “צודק” לא תמיד “חכם”.
למשל, ייתכן שחלוקה שווה על הנייר תייצר סיכון גבוה מדי לצד אחד, או תדרוש מעקב ותלות שממשיכים שנים אחרי הפרידה.

גישה חכמה יותר מתייחסת לשאלות כמו:

האם נכון לאזן את האופציות מול נכס אחר (דירה/חסכונות)
האם לבנות מנגנון שמופעל רק אם האופציות מבשילות/ממומשות
איך מוודאים שקיפות בלי ליצור שליטה או תלות
איך מגנים על בן הזוג שלא עובד הייטק, בלי לפגוע בתמריץ וביכולת של העובד להמשיך בקריירה

כאן הערך של ליווי משפטי-כלכלי הוא עצום: זה ההבדל בין סעיף יפה לבין הסכם שעובד.

סיפור קצר מהשטח

אילנית גרוסמן ליוותה זוג שבו אחד הצדדים עבד בהייטק והחזיק חבילת אופציות משמעותית. הצד השני חשש ש”מדובר בסכום כסף מאד משמעותי, שבן הזוג מנסה להסתיר ממנו”.

בגישור, במקום להפוך את זה לקרב, נבנה מנגנון שמכיר באי־הוודאות: הוגדר מנגנון שאפשר לבדוק בעתיד  הבשלה ומימוש, והוסכם על חלוקה שמופעלת רק כאשר יש אירוע כלכלי אמיתי. כך שני הצדדים יצאו מוגנים – בלי להמר על העתיד ובלי להישאר תלויים זה בזה.

למה אסור להשאיר את זה כסעיף כללי

אחת הטעויות הנפוצות היא סעיף כמו: “הצדדים יחלקו את האופציות שווה בשווה”.
זה נשמע טוב, אבל במציאות הוא לא עונה על שאלות קריטיות:

מה קורה אם אין מימוש בסוף
איך מחלקים מיסוי או עלויות מימוש
מי אחראי לדווח ולשתף מידע
ומה קורה אם העובד עוזב, מפוטר או עובר חברה

בלי מנגנון ברור, הסעיף הופך לפתח למחלוקת עתידית.