פערים כלכליים וחלוקה לא שוויונית בגירושין
פסק דין שניתן היום בבית המשפט המחוזי בחיפה מספק תזכורת חשובה:
לא כל פער כלכלי בין בני זוג מצדיק חלוקה לא שוויונית של דירת מגורים, בגירושין.
באותו מקרה דובר בבני זוג שהיו נשואים במשך 17 שנים, להם שלושה ילדים, ובבעלותם דירת מגורים משותפת בצפון הארץ בשווי כ־1.8 מיליון ₪.
הערכאה הראשונה קבעה, במסגרת ההסכמות לגירושין, חלוקה לא שוויונית של התמורה ממכירת הדירה המשותפת: 65% לאישה ו-35% לגבר.
החלוקה הלא שוויונית נקבעה, בשל פערי השתכרות, פערי שיקום כלכלי והגדרת האישה כצד ה"חלש" במערכת היחסים.
על פסק הדין הוגש ערעור.
והמחוזי חשב אחרת.
מה קבע בית המשפט המחוזי כשיש פערים כלכליים בגירושין?
בית המשפט המחוזי בחיפה הפך את פסק הדין וקבע כי יש לחלק את הדירה באופן שוויוני, בגירושין.
הנימוק המרכזי נשען על שלושה אדנים ברורים:
ראשית, רישום הדירה בחלקים שווים – כאשר נכס נרכש ונרשם מלכתחילה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים, נקודת המוצא היא שוויון.
סטייה מנקודת מוצא זו מחייבת הצדקה כבדה במיוחד.
בנוסף, תרומת הורי האיש לרכישת הדירה. המחוזי נתן משקל משמעותי לעובדה שהורי האיש תרמו סכום כספי ניכר לרכישת הדירה.
לפי בית המשפט, תרומה זו יוצרת אצל האיש ציפייה סבירה לחלוקה שוויונית במסגרת איזון המשאבים.
בנוסף, בית המשפט המחוזי אף הרחיב מעבר למקרה הפרטני, וקבע כי יש להימנע מיצירת תמריץ שלילי לבני משפחה מלתמוך בילדיהם בתחילת דרכם.
סטייה שיטתית מחלוקה שוויונית עלולה לגרור פתרונות משפטיים מלאכותיים, רישומים מורכבים וניסיונות עקיפה מיותרים.
ומה עם הפערים הכלכליים?
וזו אולי הנקודה החשובה ביותר.
המחוזי לא התעלם מהפערים הכלכליים בגירושין, בין בני הזוג.
הוא פשוט קבע שפערי השתכרות לבדם אינם מצדיקים חלוקה לא שוויונית בדירת מגורים.
פערים כאלה יכולים וצריכים להיבחן בכלים אחרים כגון, מזונות, איזון כולל, הסכמות חוזיות.
אבל לא בהכרח באמצעות פגיעה בשוויון הקנייני בנכס שנרשם במשותף.
מה ניתן ללמוד מהפסיקה בנוגע לפערים כלכליים בגירושין?
ראשית, שחלוקה לא שוויונית היא חריג, ולא הכלל. גם נישואין ארוכים, גם פערי שכר משמעותיים וגם ויתור של אחד הצדדים על קריירה
לא מובילים אוטומטית לסטייה משוויון.
כמו כן, רישום וטיב המימון חשובים לא פחות מהנרטיב הזוגי. מי מימן, איך נרשם ומה הייתה הציפייה הסבירה בעת הרכישה, אלו שאלות מכריעות.
ולמה זה מחזק את החשיבות של הסכם גירושין בהסכמות?
חשוב להבין, שקיים חוסר אחידות בפסיקה, בגירושין עם פערים כלכליים.
אותו סט נתונים יכול להוביל לתוצאה שונה בערכאות שונות.
זו בדיוק הסיבה שפסקי דין אינם תחליף לתכנון מוקדם.
כי מי שמשאיר את ההכרעה לבית המשפט, יכול לקבל תוצאה שאינה צפויה.
לעומת זאת, בהליך מוסכם, אפשר להתייחס לפערי השתכרות, לתרומות משפחתיות, ליכולת השיקום
וליצור בהסכם הגירושין, פתרון מותאם, מאוזן וצופה פני עתיד, בלי להמר על פסיקה.
לסיכום
הפסיקה מהיום מזכירה אמת פשוטה אך קריטית: שוויון קנייני אינו נעלם בגלל פערים כלכליים והחריגים לו נבחנים בזהירות רבה.
מי שמבין זאת בזמן, חוסך שנים של הליכים וכסף רב בגירושין ובעיקר חוסר ודאות.
בהקשר זה יצויין, כי מחקרים מלמדים על ירידה של ממש במעמדן הכלכלי של אימהות וילדיהן בעקבות גירושין. הירידה ברמת החיים של נשים
גרושות נמשכת גם בטווח הארוך – 10 שנים לאחר הגירושין; הפערים המגדריים אמנם
מצטמצמים, אבל עומדים בעינם.
