דירה בגירושין – מתי וויתור על הדירה לא יהיה בתוקף – סרטון

דירה בגירושין: מתי ויתור על הזכויות בדירה לא תקף

אחד המצבים המורכבים ביותר בגירושין הוא מצב שבו אחד מבני הזוג חתם במהלך הנישואין על ויתור על הזכויות בדירה, ורק אחר כך, כשהקשר מתפרק, מתברר שהסיפור המשפטי רחוק מלהיות פשוט.

הרבה אנשים בטוחים שאם בן זוג חתם על מסמך, העביר זכויות או ויתר על חלקו בדירה, אין דרך חזרה. יש גם מי שחושב שאם ברקע הייתה בגידה, ברור לגמרי מי צריך להפסיד את הדירה ומי צריך להישאר עם הזכויות.

אבל המשפט לא עובד רק לפי תחושות בטן, ולא לפי השאלה מי פגע במי.

במקרה שפורסם לאחרונה, אישה שהייתה נשואה כעשרים שנה העבירה את חלקה בדירה לבעלה לאחר שנתפסה בוגדת, מתוך ניסיון לשוב לשלום בית. כשהצדדים התגרשו בהמשך, היא טענה שהחתימה לא הייתה תוצאה של רצון חופשי אמיתי, אלא של לחץ וכפייה. למרות שנחתם תצהיר מתנה, נחתם ייפוי כוח בלתי חוזר, והעסקה דווחה, בית המשפט קבע שההסכם אינו עומד בדרישות הדין, ביטל את העברת הזכויות, והורה שהדירה שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים.

המקרה הזה חשוב במיוחד כי הוא מדגיש שתי נקודות מרכזיות.

הנקודה הראשונה היא שבגידה, כשלעצמה, לא שוללת אוטומטית זכויות רכושיות. גם אם הייתה פגיעה קשה באמון, וגם אם יש כעס מובן, דירה אינה מחולקת לפי מבחן של אשמה מוסרית. לכן, העובדה שאחד מבני הזוג בגד לא אומרת אוטומטית שהוא מאבד את חלקו ברכוש.

הנקודה השנייה, והיא אולי החשובה ביותר, היא שלא כל מסמך שנחתם בין בני זוג נשואים באמת מחזיק משפטית.

כאשר בני זוג נשואים מסדירים ביניהם ויתור על זכויות בדירה, לא תמיד מספיק תצהיר, מכתב, או אפילו מסמך שנחתם בפני עורך דין. אם מדובר למעשה בהסדר ממוני בין בני זוג נשואים, ייתכן שמדובר בהסכם ממון, והחוק דורש שהסכם כזה יקבל אישור של בית המשפט או בית הדין. בלי האישור הזה, המסמך עלול שלא לעמוד במבחן משפטי.

וזו בדיוק הטעות שהרבה אנשים עושים.

הם חושבים שאם חתמו, הכול נגמר.
אבל בדיני משפחה לא רק החתימה קובעת.
חשוב גם מתי המסמך נחתם, באילו נסיבות, מה הייתה מטרתו, האם הייתה הסכמה חופשית, והאם הדין דורש אישור מיוחד.

במקרים שבהם הוויתור על הדירה נחתם בתוך משבר זוגי, על רקע בגידה, חשש מפירוד או ניסיון להציל את הקשר, יש משמעות גדולה במיוחד לשאלה אם הייתה באמת בחירה חופשית. הרבה פעמים אנשים חותמים מתוך אשמה, מתוך לחץ, מתוך פחד לאבד את המשפחה, או מתוך רצון עז להחזיר את הדברים לקדמותם. אבל מה שנחתם ברגע כזה, לא תמיד ייחשב הסכמה תקפה.

וזה בדיוק מה שהופך את הנושא הזה לכל כך חשוב.

אם יש דירה.
אם יש ויתור על זכויות.
אם יש מסמך שנחתם בתוך משבר.
ואם ברקע יש גם בגידה או ניסיון לשלום בית.
אסור להסתפק בתחושה ש"חתמנו וזהו".

צריך לבדוק אם מדובר במסמך שמחזיק מבחינה משפטית.
צריך לבדוק אם נדרש אישור של בית המשפט.
וצריך להבין מה המשמעות של הוויתור על העתיד הכלכלי של שני הצדדים.

כי דירה בגירושין היא בדרך כלל לא עוד נכס.
היא לב הסכסוך.
היא הביטחון הכלכלי.
והיא אחת ההחלטות הכי משמעותיות בתוך גירושין.

לכן, מי שנמצא במצב כזה, לא צריך לשאול רק אם הייתה בגידה, או אם נחתם מסמך.
השאלה האמיתית היא האם הוויתור הזה באמת תקף, והאם הוא נעשה בדרך שהחוק מכיר בה.

דירה בגירושין: איך בית המשפט בודק אם הייתה כפייה כלכלית או רגשית

לפי התיאור שפורסם על פסק הדין, בית המשפט בחן גם את אופי הלחץ שהופעל וגם את עוצמתו. כלומר, האם מדובר בלחץ פסול מבחינה מוסרית או כלכלית, והאם עמדה בפני הצד החותם חלופה מעשית וסבירה מלבד להיכנע ולחתום. במקרה שנדון, נקבע שללא החתימה האישה הייתה עלולה להישאר מחוץ לבית, בלי בן זוגה ובלי ילדיה, ולכן לא הייתה לה חלופה ממשית

חתמתי על ויתור על הדירה מתוך לחץ, האם אפשר לבטל

לפעמים כן, אבל זה לא אוטומטי. בתי המשפט אינם ממהרים לבטל מסמכים חתומים, והנטל להוכיח כפייה או פגם ברצון החופשי הוא כבד. עם זאת, כאשר מוכח שהחתימה נעשתה מתוך מצוקה קשה, פערי כוחות ממשיים, וניצול של המצב הרגשי או המשפחתי, יש אפשרות שבית המשפט יבטל את ההסדר. זה בדיוק מה שקרה במקרה שפורסם, שבו נקבע שהאישה חתמה מתוך כפייה וההסכם בוטל.

אם בן זוג חתם על ויתור על הדירה אחרי בגידה, האם הוויתור תמיד תקף

לא תמיד. עצם החתימה אינה סוף הסיפור. אם מדובר בהסדר רכושי בין בני זוג נשואים, במיוחד כזה שנחתם על רקע משבר זוגי, ניסיון לשלום בית, או חשש מפירוד, ייתכן שיהיה צורך לבחון אם מדובר למעשה בהסכם ממון. במקרה שפורסם לאחרונה בית המשפט קבע שתצהיר מתנה שחתמה אישה לטובת בעלה לא הספיק, וביטל את ההעברה.