הבית נרשם על שם האישה והבעל דרש בגירושין, זכויות בבית.
בפסק דין חדשני, בית המשפט לענייני משפחה, קבע כי למרות רישום פורמאלי של הבית, על שם האישה, במהלך הנישואין, בפועל, הבית אינו חלק מהרכוש המשותף.
נקבע כי הרישום אינו חזות הכול, וכי יש לבחון מי מימן בפועל את רכישת הנכס ומי נהג בו כבעלים.
בנסיבות פסק הדין, הוכח כי האם מימנה את רכישת הבית, נשאה בכל ההוצאות, נטלה הלוואה לצורך שיפוץ והתנהלה לאורך השנים כבעלת הזכויות בפועל והיא זו שדאגה להשכרת הבית לאורך השנים.
הרישום על שם הבת נעשה משיקולי מס בלבד, ולא שיקף כוונת העברת בעלות אמיתית של האם, ולכן נדחתה דרישת הגרוש לזכויות בנכס.
המסקנה ברורה: בדיני משפחה, הרישום בטאבו חשוב, אבל לא בהכרח מכריע. בית המשפט יבחן את המציאות הכלכלית, מקור הכספים וההתנהלות בפועל.