מילואים ומזונות בגירושין: מה קובע בית המשפט על תגמולי מילואים כהכנסה

מילואים ומזונות בגירושין: מה קבע בית המשפט כשהאב נקרא לצבא ואשתו הגרושה ביקשה להגדיל את המזונות

מילואים ומזונות בגירושין: שבעים ושתיים שעות. כך לוקח לאב לקבל צו 8, להיפרד מילדיו, ולגלות שאשתו הגרושה הגישה בקשה דחופה להגדיל את המזונות בשלושת אלפים שקל.

זה בדיוק מה שהתרחש בפסיקה עדכנית של השופט עמי זנאטי מבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל-נצרת: אב גויס בצו 8, ותוך 72 שעות נאלץ להגיב לבקשה משפטית שטענה כי דמי המילואים "הגדילו את הכנסתו אלפי מונים."

בית המשפט דחה את הבקשה, חייב את האישה בהוצאות, ובדרך גם הניח תשתית הלכתית ברורה לאחת השאלות הדחופות ביותר בדיני המשפחה של עידן המלחמה: האם תגמולי מילואים נחשבים הכנסה לצורך חישוב מזונות ילדים?

מאמר זה מנתח את פסיקתו של השופט זנאטי, מסביר את המסגרת המשפטית שנקבעה, ועונה על השאלות שמעלים הורים גרושים רבים בישראל מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל.

הרקע: אב בצו 8, בקשה דחופה, ומציאות שהתהפכה

זוג גרוש עם ארבעה ילדים משותפים. הוסדר הסכם גירושין הכולל מזונות ילדים, זמני שהות ותשלומים שונים. האב נקרא לשירות מילואים בצו 8, כחלק ממגן ישראל.

האישה הגישה בקשה שכינתה "בהולה" ובה ביקשה שני דברים עיקריים:

ראשית, להגדיל את המזונות הזמניים ל-11,000 שקל לחודש, כלומר עלייה של 3,000 שקל, בטענה שהאב אינו מקיים את זמני השהות בשל המילואים.

שנית, לקחת בחשבון את תגמולי המילואים שקיבל האב כהגדלה של הכנסתו.

בנוסף טענה האישה כי האב הפסיק לשלם שכר דירה ועמד להביא לפינויה, וכן הפסיק לשלם עבור הלוואת רכב.

האב הגיב וציין שהוא עצמו נמצא בקריסה כלכלית, הוראות קבע חזרו בחשבונו, אולם הוא פעל להסדרת כל החובות באמצעות הלוואה שנטל מחבר, וסילק בפועל את חוב שכר הדירה ואת פיגורי המזונות.

מה כתב השופט בנושא מילואים ומזונות בגירושין: על אמפתיה, גידופים ועל מה שחייל זכאי לצפות

לפני שנגע בשאלה המשפטית, השופט זנאטי בחר לומר משהו נדיר בפסקי דין לענייני משפחה. הוא כתב מפורשות:

"כ-72 שעות לאחר גיוסו של האיש בצו 8, כאשר חייו מתהפכים באחת, ומאזרח הוא הופך לחייל, הוא נאלץ להגיב לבקשת המבקשת, לה הודיע על גיוסו, ובמקום לגלות מעט אמפתיה, או למצער הגינות מינימלית המתחשבת במצב החריג, הוא זוכה לגידופים ואיומים."

ציטוט זה חשוב מעבר לרבדו האנושי. הוא מראה שבית המשפט מתבונן בהתנהגות הצדדים כחלק מהתמונה הכוללת, ואינו מוכן להתייחס לשירות המילואים כאמצעי דיוני.

מילואים ומזונות בגירושין: האם תגמולי מילואים הם הכנסה לצורך מזונות?

כאן נמצא החידוש המשפטי האמיתי של פסיקה זו.

השופט זנאטי פרש מסגרת מפורטת ומדורגת לסיווג תגמולי מילואים. הוא אמנם הבהיר שהטענה שהכנסת האב גדלה "אלפי מונים" מהמציאות, אולם לא נמנע מלקבוע עמדה עקרונית לגבי כל סוגי התגמולים.

נקודת המוצא: תגמולי מילואים אינם נחשבים אוטומטית הכנסה שוטפת לצורך חישוב מזונות. הגישה שקבעו שופטים שונים, ובהם השופט פפרני והשופטת שקדי, ואותה אימץ השופט זנאטי, היא שמדובר בתגמולים אישיים שאין לראות בהם כהכנסה רגילה.

הסיבה לכך: שירות מילואים ממושך אינו העסקה. הוא חובה ציבורית שנגרמת על רקע חירום לאומי. חיוב חייל מילואים בתשלום מוגדל בתקופה שבה הכנסתו מהעבודה הרגילה עשויה להיפגע, תוך שבית המשפט "מכפה" עליו את תגמולי הצבא, אינו ראוי ואינו מידתי.

אולם: ויש כאן אבל משמעותי. השופט זנאטי הבהיר שאין להתעלם מהתגמולים כליל. יש לבחון כל סוג תגמול לפי מהותו ותכליתו.

המדרגות לעניין מילואים ומזונות בגירושין: איזה תגמול נחשב הכנסה ואיזה לא

השופט מנה מדרגות ברורות:

תגמולים שברור שהם אישיים לחלוטין, ואין לראות בהם הכנסה: מענק הוצאות אישיות בסיסי ומוגדל, סיוע במימון טיפולים רגשיים. אלה ניתנים לחייל עצמו, לצרכיו כחייל, ואין להם כל קשר לצרכי הילדים.

תגמולים שיש לבחון כל מקרה לגופו: מענק נופש, החזר על תקלות בית. אלה יכולים להיות "בעלי תכלית דואלית" כלשון השופט. יש לבחון את מהות כל מענק ואת השאלה האם יש לו רלוונטיות כלכלית לצרכי הילדים.

תגמולים שיכולים להיות רלוונטיים לטובת ההורה שנשאר עם הילדים: החזר מקרן הסיוע עבור שירותי שמרטפות (בייביסיטר). מענקים אלה, שנועדו לכסות את הנטל הנוסף שנוצר להורה שנותר עם הילדים, ניתן לראות בהם "דמי טיפול." כאן, בנסיבות מסוימות, ייתכן שיהיה מקום לכלול חלק מהם בחישוב.

מענק משפחה ומענק משפחה מיוחדת: אלה שונים במהותם ממענקים אישיים, ויש לשקול אותם בהתאם לנסיבות הספציפיות.

להרחבה בנושא מזונות בגירושין, ראו במאמר המלא באתר.

למחשבון הוצאות הילדים באתר, ראו כאן.

האם שאינה מקיימת זמני שהות בגלל מילואים, ומה הדין

טענה מרכזית של האישה בפסק הדין הייתה שהאב אינו מקיים זמני שהות בשל שירות המילואים, ולכן יש להגדיל את המזונות.

בית המשפט לא קיבל טיעון זה, ובצדק.

שירות מילואים אינו "בחירה" של האב לא לפגוש את ילדיו. הוא חובה חוקית שאין להימנע ממנה. הלגיקה לפיה כל שינוי בזמני שהות מצדיק שינוי מזונות, מתאימה למצב שבו האב בוחר שלא לפגוש את ילדיו, לא למצב שבו המדינה גייסה אותו בצו.

זהו הבדל מהותי. כאשר האב מרצונו חוזר מהמילואים ועוד מקיים זמני שהות, הדרישה להגדיל מזונות עקב היעדרותו הזמנית מהווה שימוש ציני בנסיבות חריגות.

למאמר בנושא הסדרי שהות בגירושין, ראו כאן.

מה קבע בית המשפט בנוגע לחובות שצברו: שכר דירה והלוואת רכב

חלק מהבקשה נגע לטענה שהאב הפסיק לשלם שכר דירה ועמד להביא לפינוי האם מדירתה.

בית המשפט בחן את העובדות: האב עצמו הצהיר שהוא נמצא בקריסה כלכלית בגין הגיוס, שהוראות קבע חזרו. אולם, הוא פעל באופן פעיל לתיקון המצב ולקח הלוואה מחבר כדי לסלק הן את חוב שכר הדירה והן את פיגורי המזונות.

כלומר: לא הייתה פגיעה בפועל שדרשה סעד דחוף. החוב הוסדר. והבקשה "הדחופה" הוגשה לפני שניתנה הזדמנות לראות כיצד האב מתמודד עם המצב.

חיוב בהוצאות: מסר ברור לניהול הליכים לא ראויים

השופט זנאטי לא הסתפק בדחיית הבקשה. הוא חייב את האישה לשלם לאב הוצאות משפט בסך אלף שקל.

בהקשר של גירושין, חיוב בהוצאות הוא מסר. הוא אומר בפשטות: בית המשפט אינו זירה להשגת יתרון מתוך מצב ביטחוני חירום.

מדיניות זו חשובה לא רק בתיק הזה. היא מסמנת לכלל הציבור שניסיון לנצל את שירות המילואים כעילה להליכים שאין בהם ממש, צפוי לתוצאות.

מה המשמעות לאבות ולאמהות בתקופת מלחמה

לאבות שנקראו למילואים:

שירות המילואים אינו צריך לגרור אוטומטית שינוי חיובי לרעה בגובה המזונות שאתם משלמים. תגמולי המילואים אינם נחשבים במלואם להכנסה. אם קיבלתם צו 8 ואשתכם הגרושה מנסה לנצל זאת, בית המשפט, לפחות בפסיקה זו, אינו מקבל את הגישה הזו.

חשוב: תמשיכו לשלם מזונות ככל שביכולתכם, וכאשר יש קושי אמיתי, פנו לייעוץ משפטי לפני שהצטברות חוב הופכת לבעיה.

לאמהות שבן הזוג שלהן גויס:

אם הילדים נשארים אצלכן בזמן שהאב משרת, ייתכן שיש תגמולים שמגיעים לכן ישירות מקרן הסיוע, לכיסוי הוצאות שמרטפות ובייביסיטרים. זהו זכאות לגיטימית שכדאי לבדוק.

בכל הנוגע לבקשה להגדלת מזונות בגין מילואים, הדרך הנכונה היא לבחון קודם כל האם אכן ישנו נזק כלכלי אמיתי, ניתן למדידה ולהוכחה, ולא להגיש בקשה "בהולה" מתוך לחץ רגשי.

שלוש טעויות נפוצות בתביעות מזונות על רקע מילואים

טעות ראשונה: להניח שדמי מילואים מגדילים משמעותית את הכנסת האב. תגמולי מילואים נועדו לפצות על הוצאות ועל ירידה בהכנסה, לא להעשיר. ברוב המקרים, הכנסתו של משרת מילואים נמוכה מהכנסתו בעבודה רגילה, לא גבוהה ממנה.

טעות שנייה: להגיש בקשה דחופה לפני שניתנת לצד השני הזדמנות להסדיר את הענייניים. האב בפסק הדין הנדון סילק את החוב לפני הדיון. הבקשה הוגשה מוקדם מדי, ממניעים שבית המשפט לא ראה בהם ממש.

טעות שלישית: להניח שיעדר האב בגין מילואים שקול להיעדרות בבחירה. ההלכה, כפי שהיא מתגבשת, מבחינה בין "אב שבחר שלא לפגוש את ילדיו" לבין "אב שהמדינה גייסה אותו." התוצאות המשפטיות שונות.

עקרונות מנחים שנקבעו בפסיקת השופט זנאטי

לסיכום ביניים, ניתן לגזור מהפסיקה את העקרונות הבאים:

ראשית, תגמולי מילואים אינם הכנסה שוטפת לעניין מזונות, כנקודת מוצא.

שנית, יש לבחון כל רכיב תגמול לפי מהותו ותכליתו.

שלישית, מענקים אישיים לחייל, כגון הוצאות אישיות ותמיכה נפשית, אינם נכנסים לחישוב.

רביעית, מענקים שיש להם מימד משפחתי, כגון החזר על בייביסיטר, ניתן לשקול אותם לטובת ההורה שנשאר עם הילדים.

חמישית, בית המשפט אינו סובל שימוש ציני בנסיבות חירום ביטחוני להגשת הליכים שאין בהם ממש.

להרחבה בנושא זכויות משרתי המילואים, ראו באתר הביטוח הלאומי.