ילדים בחו"ל, גירושין בישראל: מה שכל הורה ישראלי חייב לדעת על אמנת האג
אילנית גרוסמן היא עורכת דין ומגשרת גירושין עם למעלה מ-25 שנות ניסיון, המטפלת בתיקי גירושין בינלאומיים הכוללים ילדים שמקום מגוריהם הרגיל הוא מחוץ לישראל. אמנת האג בדבר החזרת ילדים חטופים נועדה למנוע מהורה אחד לשנות באופן חד-צדדי את מקום מגורי הילדים. ישראלים המתגוררים בחו"ל עם ילדיהם חייבים להבין את הכללים לפני שהם נוקטים בצעד כלשהו. לפרטים: 054-677-1668 | ilglaw.co.ilילדים בחו"ל, גירושין בישראל: מה שכל הורה ישראלי חייב לדעת על אמנת האג
משפחה ישראלית עוזבת לאמסטרדם. שנתיים אחרי, הנישואים מתפרקים. האם טסה עם הילדים לחופשה בישראל ונשארה. האב הגיש בקשת דחוף לבית משפט. עשרה ימים לאחר מכן, ניתן צו להחזרת הילדים לחו"ל.
זה לא תרחיש היפותטי. זה קורה כאן, במשפחות ישראליות, לעתים קרובות יותר ממה שנדמה. ובכל פעם שהורה נוקט צעד כזה בלי להבין את המסגרת המשפטית, הוא מסתכן בתוצאה הפוכה לחלוטין ממה שקיווה להשיג.
המאמר הזה נכתב עבור כל הורה ישראלי שחי, מתגרש, או עתיד להתגרש כאשר הילדים נמצאים מחוץ לגבולות ישראל.
מהי אמנת האג ולמה היא רלוונטית לכם
ישראל חתומה על אמנת האג משנת 1980 בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית. האמנה אומצה במשפט הישראלי באמצעות חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991.
המנגנון פשוט להבנה אך קשה לחוות: כאשר הורה אחד לוקח ילד ממדינת מגוריו הרגילה למדינה אחרת, או מסרב להחזיר אותו לאחר ביקור, ואותו הורה פועל בניגוד לזכויות המשמורת של ההורה השני, האמנה מחייבת את המדינה שאליה הגיע הילד להחזיר אותו. לא לדון מחדש בשאלת המשמורת. לא לשקול מחדש מה טוב לילד לטווח הארוך. להחזיר.
המטרה של האמנה היא מניעת עשיית דין עצמי. ההנחה שביסוד האמנה היא שבית המשפט המוסמך להחליט על עתיד הילדים הוא בית המשפט של המדינה שבה הילדים חיו בפועל, לא זה שבו ההורה שנסע בחר לפתוח הליך.
חשוב להדגיש: אמנת האג לא פוגעת בזכויות ההורות לטווח הארוך. היא לא קובעת מי יקבל משמורת. היא רק אומרת שהשאלה הזו תוכרע במקום הנכון.
פסק דין שסימן קו ברור: ישראלים בספרד, ילדים שחזרו
בשבוע האחרון פסקה השופטת ורד שביט פינקלשטיין בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב במקרה שממחיש את המורכבות של הנושא.
בני זוג בעלי אזרחות ישראלית ופורטוגלית נישאו בישראל, הקימו משפחה, ולפני כעשור העתיקו את חייהם לספרד. הילדים גדלו שם, למדו שם, דיברו ספרדית. כאשר הנישואים הגיעו לקיצם, האם טסה עם הילדים לישראל במסגרת חופשה מתוכננת ולא חזרה. האב פתח בהליך דחוף לפי אמנת האג.
האם טענה שני דברים: ראשית, שהאב ניתק אותה מכל מקור כלכלי בספרד, כך שהחזרה אינה אפשרית מעשית. שנית, שלילדים יש זיקה לישראל כי נולדו כאן, והמשפחה המורחבת נמצאת כאן.
בית המשפט בחן את מציאות חיי הילדים, לא את הכוונות של ההורים. הילדים לא דיברו עברית. לא ידעו לקרוא ולכתוב בעברית. ניהלו את חייהם בספרד. שלושה אחיהם הבגירים התגוררו שם. בית המשפט קבע כי מקום מגוריהם הרגיל הוא ספרד, שהאם הפרה את זכויות המשמורת המשותפות, ושלא עלה בידיה להוכיח את החריגים הקבועים באמנה המצדיקים סטייה מהחזרה.
הילדים הוחזרו לאיביזה תוך שבעה ימים. האב חויב בהוצאות משפט של 35,000 שקלים, אולם הילדים חזרו.
מה קובע "מקום המגורים הרגיל" ולמה זה חשוב יותר מאזרחות
השאלה המרכזית שבתי משפט שוב ושוב פוסקים בה היא: מהו "מקום המגוריים הרגיל" של הילד? הסיבה שזה חשוב היא שאמנת האג מפעילה על בסיס קריטריון זה בלבד, ולא על בסיס אזרחות.
ילד שנולד בישראל, נושא דרכון ישראלי, ויש לו סבים וסבתות בתל אביב, אבל חי שנה וחצי בגרמניה, ייחשב לעניין האמנה כמי שמקום מגוריו הרגיל הוא גרמניה.
הגורמים שבתי משפט בוחנים כוללים: באיזו מדינה הילד גדל ולמד, אילו שפות הוא שולט בהן, היכן נמצאים חבריו וסביבתו החברתית, כמה זמן חי בכל מדינה, ומה הייתה הכוונה ההורית המשותפת בעת המעבר.
ממצאים מפסיקה ישראלית עולה תמונה ברורה: ככל שהילד שהה זמן ממושך יותר בחו"ל, ככל שהשתלב יותר בחיי המדינה הזרה מבחינה חינוכית וחברתית, כך הסיכויים שבית המשפט ישיב אותו לאותה מדינה גוברים, גם אם ההורה שהגיע לישראל האמין בכנות שהוא פועל לטובת הילדים.
החריגים שמאפשרים לסרב להחזרה
אמנת האג אינה מוחלטת. היא כוללת מספר חריגים שבהתקיימם, בית המשפט רשאי לסרב להורות על ההחזרה. אך החריגים הללו פורשים בצמצום, ומי שרוצה לסמוך עליהם נושא בנטל הוכחה כבד.
החריג הראשון: פחות משנה חלפה מהחטיפה והילד השתלב בסביבה החדשה. אם בית המשפט מצא שהילד השתלב עמוקות בחיים בישראל, הוא יכול לשקול שלא להחזיר. בפועל, נסיבות כאלה נדירות.
החריג השני: קיים סיכון חמור שהחזרת הילד תחשפו לסכנה פיזית או נפשית, או תעמיד אותו במצב בלתי נסבל. זהו החריג הנדון ביותר, אך גם הקשה ביותר להוכחה. קשיים כלכליים, ריחוק מהמשפחה, עצב ועוגמת נפש אינם מגיעים לרף הנדרש.
החריג השלישי: הילד עצמו, בגיל ובוגרות מספיקים, מתנגד להחזרה. גם כאן, בתי משפט בוחנים בקפידה שהדברים משקפים רצון עצמאי ולא השפעה הורית.
במקרה שצוין לעיל, האם טענה את החריג הכלכלי, אך בית המשפט קבע שלא הוכח ברף הנדרש.
מה עושים לפני שנוסעים לישראל עם הילדים
אם אתם ישראלים המתגוררים בחו"ל ועומדים בפני גירושין, יש שאלות שחשוב לברר לפני כל פעולה, במיוחד לפני שנוסעים לישראל עם הילדים.
האם יש הסכם גירושין בתוקף? האם הוא מאושר על ידי ערכאה שיפוטית במדינת המגורים? האם הסכם הגירושין כולל הוראה לגבי נסיעות לחו"ל עם הילדים, וכן הסכמה של שני הצדדים? ואם אין הסכם, האם יש הסכמה ברורה ומתועדת של שני ההורים לנסיעה?
ישראלים רבים חיים בתפיסה שכיוון שיש להם אזרחות ישראלית, ישראל היא "ביתם" ולכן להביא לכאן את הילדים "הוא לחזור הביתה." מבחינה משפטית, תפיסה זו שגויה. ברגע שהילדים חיים בחו"ל, אפילו שנה אחת, הבאתם לישראל ללא הסכמת ההורה השני עלולה להיחשב כחטיפה אזרחית לכל דבר.
הפעולות שחשוב לנקוט לפני ביקור בישראל:
קבלת הסכמה כתובה של ההורה השני לנסיעה, עם ציון תאריכי חזרה.
אם אין הסכמה, פניה לבית משפט במדינת המגורים לקבלת אישור שיפוטי.
ייעוץ עם עורך דין המתמחה בגירושין בינלאומיים לפני הנסיעה.
מה עושים כשהילדים כבר בישראל ולא חוזרים
אם אתם ההורה שנשאר בחו"ל וילדיכם לא חזרו, הזמן הוא גורם קריטי. ככל שהזמן חולף וילדים משתלבים בחיים בישראל, ייתכן שהחריגים שהאמנה מכירה בהם ייהפכו רלוונטיים יותר.
הצעד הראשון הוא פניה לרשות המרכזית של ישראל לפי אמנת האג, שהיא פרקליטות המדינה, דרך ערוצים בינלאומיים. ניתן גם להגיש בקשה ישירה לבית המשפט לענייני משפחה בישראל.
בית המשפט יכנס בדחיפות, יקבע דיון מהיר, ויחליט תוך שבועות אחדים. בדרך כלל תוך 42 ימים על פי מנגנון האמנה.
אם אתם ההורה שנמצא בישראל והחלטתם להישאר, עליכם להבין שהגנת האמנה רצינית. כדאי לפנות לייעוץ משפטי מיידי, לתעד כל ראיה שיש בידיכם לגבי קשיים ממשיים שמנעו חזרה, ולהכין את החריגים הרלוונטיים באמצעות ראיות קונקרטיות ולא טענות כלליות.
ישראלים שחוזרים לישראל בהסכמה: הצדדים שחשוב לוודא
לא כל מקרה של ישראלים שחוזרים לישראל עם ילדים הוא בגדר חטיפה. כאשר שני ההורים מסכימים שהמשפחה תחזור לישראל, זו תמונה שונה לגמרי.
אבל גם כאן יש שאלות משפטיות שחשוב לסדר. אם ההורה השני נשאר בחו"ל, צריך להסדיר את שאלת הסמכות: איזה בית משפט ידון בגירושין ובמשמורת? את שאלת הנסיעות לחו"ל ובאיזה תדירות. ואת שאלת הזכויות הכספיות הכרוכות, לרבות זכויות פנסיה, נדל"ן ונכסים בחו"ל.
כאשר אחד ההורים ישראלי ורשות השיפוט שנויה במחלוקת, ייתכן שהצדדים ינסו לפתוח הליכים מקבילים בשתי מדינות. כאן מדובר בתמרון מסוכן שיכול להוביל לפסיקות סותרות ולעלויות משפטיות כבדות.
הפתרון הנכון ביותר הוא הסכם גירושין בינלאומי שמסדיר את כל הנקודות הללו, מאושר בשתי המדינות או לפחות מוסמך בדין המדינה הרלוונטית.
הטעויות הנפוצות שהורים ישראלים עושים
לאחר שנים של טיפול בתיקים בינלאומיים, עולה תמונה עקבית של טעויות שחוזרות על עצמן.
הטעות הראשונה: להאמין שאזרחות ישראלית נותנת "יתרון" בבית משפט ישראלי. אמנת האג עובדת לפי מקום מגורים בפועל. אזרחות לא רלוונטית.
הטעות השנייה: לנסוע לישראל עם הילדים ל"ביקור" ואז להכריז שלא חוזרים. בית המשפט יראה בכך מניפולציה, ובדרך כלל זה יפעל נגד מי שנקט בצעד הזה.
הטעות השלישית: לחכות לפני שפונים לייעוץ משפטי. בתיקים בינלאומיים הזמן הוא גורם מכריע. כל שבוע שעובר יכול לשנות את מצב הראיות.
הטעות הרביעית: לנסות לשכנע את הילדים לטעון שהם לא רוצים לחזור. בתי משפט מזהים זאת. ואם מזהים, זה פוגע קשות בעמדה המשפטית.
הטעות החמישית: להסתמך על הסכם גירושין שאינו מאושר על ידי ערכאה שיפוטית. כפי שהמחיש פסק הדין האחרון, הסכם שלא אושר בבית משפט אינו מסדיר לגמרי את שאלת הסמכות.
כאשר מוגשת בקשה לפי אמנת האג בבית המשפט לענייני משפחה בישראל, הדיון מתקיים בדחיפות. בית המשפט לא בוחן את שאלת המשמורת לגופה. הוא בוחן שאלה אחת בלבד: האם מקום המגורים הרגיל של הילדים הוא במדינה ממנה הגיעו, ואם כן, האם יש חריג שמצדיק אי-החזרה.
השיטה הדיונית מהירה ומרוכזת. לבית המשפט הישראלי אין סמכות להכריע בשאלת המשמורת, ועליו להותיר הכרעה זו לבית המשפט המוסמך במדינת מגורי הילדים.
גם הוצאות המשפט בתיקים אלה יכולות להיות משמעותיות. בפסק הדין שצוין לעיל, האב חויב ב-35,000 שקלים הוצאות, אף שהוא הצד שהצליח בתביעתו.
סיפור מהמשרד
לפני מספר שנים הגיעה אלי אישה שחיה עם בעלה ושלושת ילדיה במינכן. בעלה היה מהנדס בחברה גרמנית. הם ישראלים שניהם, אבל הילדים גדלו בגרמניה מגיל צעיר מאוד.
הנישואים הגיעו לקיצם. היא הגיעה לישראל עם הילדים "לביקור אצל ההורים בתקופה קשה." ביקור שהפך לחצי שנה. הבעל פתח הליך, ותוך שבועות ניתן צו להחזרה.
היא הגיעה אלי בדמעות: "הם ישראלים. הם נולדו כאן. הם מדברים עברית."
אמרתי לה את מה שאני אומרת לכל מי שמגיע במצב כזה: "זה נכון שהם ישראלים. אבל הם חיו שש שנים בגרמניה. גדלו שם. למדו שם. האמנה לא מסתכלת על דרכון, היא מסתכלת על חיים."
בסוף, עשינו שיחות אינטנסיביות עם הצד השני. הגענו לפשרה שאפשרה לה לחזור לגרמניה עם הסכם גירושין מסודר שכלל שיחות וידאו קבועות, ביקורי ישראל בחגים, ואחריות כלכלית ברורה. היא לא קיבלה את מה שחלמה עליו. אבל היא קיבלה מסגרת יציבה שאפשרה לה ולילדיה להמשיך לחיות בכבוד.
לפעמים הניצחון האמיתי בגירושין בינלאומיים הוא לא לזכות בתביעה, אלא להגיע למקום שבו כולם יכולים לתפקד.
להרחבה בנושא הסכם גירושין, ראו במדריך המלא.
לסיכום: אל תניחו שהשכל הישר מנחה אתכם
גירושין בינלאומיים הם אחד התחומים המשפטיים המורכבים ביותר. הם משלבים שתי מערכות משפט לפחות, אמנות בינלאומיות, שאלות סמכות שיפוט, ובמרכזם ילדים שנמצאים בתוך ערבול שלרוב הם לא בחרו בו.
הנחות שנראות הגיוניות, כמו שאזרחות ישראלית נותנת יתרון, שחופשה בישראל לא יכולה להיחשב כחטיפה, או שהסכם שכתבנו ביחד יספיק, עלולות להתגלות כשגויות בבית המשפט, עם תוצאות שלא ניתן לבטל בקלות.
הדרך הנכונה, אם אתם ישראלים שגרים בחו"ל ועומדים בפני גירושין, היא לקבל ייעוץ מוקדם, לפני שנוקטים בצעד כלשהו, ולבנות פתרון שיהיה בר-ביצוע בשתי המדינות גם יחד.
על אילנית גרוסמן
אילנית גרוסמן היא עורכת דין ומגשרת גירושין. היא מגשרת מוסמכת שמסייעת לזוגות להגיע לפתרון ועריכת הסכמים חכמים, גם כאשר מעורבות מדינות שונות, נכסים בינלאומיים ומגורים בחו"ל.
לייעוץ ראשוני: 054-677-1668 | ilglaw.co.il
