הרבנות הראשית הגבילה את סכום הכתובה בין 36,000 ל-360,000 שקל: מה זה אומר עליכם בגירושין
מועצת הרבנות הראשית קבעה באוגוסט 2026 רף חדש לסכום הכתובה, שלא יפחת מ-36,000 שקל ולא יעלה על 360,000 שקל. עורכת הדין והמגשרת אילנית גרוסמן מסבירה כי לשינוי יש השלכה ישירה על הליכי גירושין: כתובה מנופחת כבר אינה כלי לחץ אפקטיבי, וההסדרה החכמה של הכתובה נעשית כיום במסגרת הסכם גירושין מוסכם ולא במאבק ממושך בבית הדין הרבני.
מה בדיוק קבעה הרבנות הראשית בנוגע לסכום הכתובה
בישיבת מועצת הרבנות הראשית באוגוסט 2026 אושרה החלטה תקדימית: סכום הכתובה שנרשם בטקסי הנישואין בישראל לא יפחת מ-36,000 שקל ולא יעלה על 360,000 שקל. עד ההחלטה הזו, הסכום המינימלי שנהוג היה לרשום עמד על כ-18,000 שקל, ולא הייתה כל תקרה. חתן יכול היה לכתוב בכתובה מיליון שקל, שלושה מיליון, או כל סכום דמיוני אחר.
ההחלטה התקבלה על בסיס עבודתה של ועדת דיינים, ביוזמת הראשון לציון הרב הראשי דוד יוסף, המכהן גם כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ובהשתתפות הרב הראשי קלמן מאיר בר. הרקע להחלטה הוא תופעה שהעסיקה את בתי הדין הרבניים שנים רבות: חתנים שרשמו סכומים גבוהים באופן קיצוני, שאין להם כל יכולת ריאלית לעמוד בהם.
השאלה ההלכתית שעמדה במרכז הדיון היא שאלת "גמירות דעת". כאשר אדם מתחייב לסכום שברור לכולם שלעולם לא יוכל לשלם, האם מדובר בהתחייבות אמיתית, או בהצהרת אהבה ריקה מתוכן משפטי. הרף החדש נועד להחזיר לכתובה את מעמדה כמסמך מחייב, ולא כהצהרה סמלית.
מה זו בעצם הכתובה, ולמה היא חשובה בגירושין
הכתובה היא מסמך משפטי שהבעל חותם עליו ביום החתונה, ובו הוא מתחייב לתשלום כספי לאשתו במקרה של גירושין או התאלמנות. במשך דורות היא נועדה להעניק לאישה ביטחון כלכלי, בתקופה שבה לא היו לה זכויות רכוש עצמאיות.
הכתובה בנויה משני רכיבים. עיקר הכתובה הוא סכום מינימלי קבוע שמקורו בתקנת חכמים. תוספת הכתובה היא הסכום שהחתן מוסיף מרצונו החופשי מעבר לעיקר, וזהו הרכיב שבו נרשמו לאורך השנים הסכומים המנופחים.
כאן נכנס המתח המרכזי. מאז חקיקת חוק יחסי ממון, המחייב חלוקה שוויונית של הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, הכתובה כבר אינה כלי ההגנה הכלכלי היחיד של האישה. בפועל, במרבית המקרים האישה זכאית ממילא למחצית הרכוש המשותף מכוח החוק, ללא קשר לכתובה. הכתובה הפכה לכלי משני, שעולה בעיקר כאשר צד אחד מנסה למנף אותה כאמצעי לחץ בהליך.
למה כתובה מנופחת כבר לא עובדת כמו שחשבו
הרבה אנשים מגיעים אליי בהנחה שכתובה על סכום גבוה היא נכס ודאי. המציאות מורכבת יותר, וההחלטה החדשה רק מחדדת אותה.
גם לפני ההחלטה, בתי הדין הרבניים נהגו בזהירות רבה כלפי כתובות מופרזות. כאשר עמד בפניהם סכום שברור שהבעל מעולם לא התכוון או לא היה מסוגל לשלם, הם ראו בו לא התחייבות ממשית אלא ביטוי סמלי של רגש, ופסקו סכום חלקי בלבד. במילים אחרות, הסכום שנרשם בכתובה מעולם לא היה ערובה לכך שהוא ישולם במלואו.
ההחלטה החדשה מוסיפה ודאות למצב הזה. משעה שקיים רף עליון מוגדר, ההנחה שאפשר "לזכות" בגירושין באמצעות כתובה עצומה מאבדת את יסודה. מבחינת מי שנכנס להליך גירושין, המשמעות פשוטה: הכתובה חוזרת להיות רכיב אחד מתוך תמונה כלכלית שלמה, ולא קלף מנצח.
הכתובה מול חוק יחסי ממון: מה באמת קובע את החלוקה
זו הנקודה שהכי חשוב להבין, וגם המקום שבו מומחים מביעים חשש. חוק יחסי ממון קובע חלוקה שוויונית של הרכוש המשותף. הכתובה היא מסלול הלכתי נפרד, שפועל בבית הדין הרבני.
השאלה המשפטית העדינה היא מה קורה כשהשניים נפגשים. במקרים מסוימים, צד עלול לנסות להשתמש בכתובה כדי לעקוף את החלוקה השוויונית, או לתבוע את הכתובה בנוסף לחלק ברכוש. בתי המשפט ובתי הדין פיתחו לאורך השנים כללים שנועדו למנוע כפל פיצוי. התוצאה תלויה בעובדות הספציפיות של כל תיק, בסמכות שבה נדון העניין, ובאופן שבו נוסחו ההסדרים. זו בדיוק הסוגיה שבה כדאי להיוועץ מראש ולא בדיעבד.
מעבר לכך, יש היבט שרבים אינם מודעים לו: לכתובה יש גם צד שני. במקרים מסוימים בית הדין הרבני עשוי לשלול את זכות האישה לכתובה, למשל כאשר מתקיימות עילות מסוימות. המשמעות היא שכתובה אינה זכות אוטומטית, וגם כאן ההכרעה תלויה בנסיבות ובראיות.
הטעויות הנפוצות סביב הכתובה בגירושין
להתייחס לכתובה כאל צ'ק בטוח. רבים מניחים שהסכום הרשום בכתובה הוא סכום שיתקבל במלואו. בפועל, גם לפני ההחלטה החדשה בתי הדין בחנו את גמירות הדעת ופסקו לעיתים סכום חלקי בלבד.
להתעלם מחוק יחסי ממון. מי שמתמקד רק בכתובה מפספס את המקור המרכזי לחלוקת הרכוש. במרבית המקרים החלוקה השוויונית מכוח החוק היא המשמעותית יותר.
להפוך את הכתובה למוקד מאבק. הפיכת הכתובה לזירת קרב מרכזית עלולה להאריך את ההליך, לייקר אותו, ולפגוע ביכולת להגיע להסכם כולל. פעמים רבות עדיף להסדיר את הכתובה כחלק ממכלול מוסכם.
לשכוח את ההיבט המיסויי והרכושי הרחב. בתיקים מורכבים, שבהם יש עסק, נדל"ן, אופציות או RSU, הכתובה היא רכיב שולי לעומת השאלות הכלכליות האמיתיות. מיקוד יתר בכתובה מסיט את תשומת הלב מהמקום שבו נקבע הכסף האמיתי.
מה כדאי לעשות: מדריך מעשי
אם אתם עומדים בפני גירושין והכתובה עולה כנושא, כדאי לחשוב בסדר הזה. ראשית, בררו מהי התמונה הכלכלית הכוללת: איזה רכוש נצבר במהלך הנישואין, מה שווי הנכסים, ומה מגיע לכל צד מכוח חוק יחסי ממון. הכתובה נבחנת רק אחרי שהתמונה הזו ברורה.
שנית, בדקו את סכום הכתובה בפועל ואת הנסיבות. סכום גבוה שנרשם לפני ההחלטה החדשה אינו מבטיח תשלום מלא, וסכום שנרשם מעתה כפוף לרף החדש.
שלישית, שקלו את המסלול. הסדרת הכתובה במסגרת הסכם גירושין מוסכם מעניקה לשני הצדדים ודאות ושליטה, במקום להשאיר את ההכרעה למאבק ממושך בבית הדין. במסגרת גישור גירושין אפשר להסדיר את סוגיית הכתובה יחד עם כלל הנושאים הכלכליים, ולסגור את כל התמונה בבת אחת.
איך הכתובה משתלבת בגישור ובהסכם הגירושין
כאן נמצא היתרון האמיתי של המסלול ההסכמי. בית הדין הרבני הוא גוף שמכריע וכופה, ובו הכתובה עלולה להפוך לזירת עימות שבה כל צד מנסה למקסם או למזער את הסכום. הגישור פועל אחרת. הוא מאפשר לשני בני הזוג לשבת יחד, להבין את מלוא התמונה המשפטית והכלכלית, ולגבש הסכם שמסדיר את הכתובה כרכיב אחד בתוך מכלול מאוזן.
הסדר מוסכם בעניין הכתובה, המעוגן בהסכם גירושין מאושר, סוגר את הנושא סופית ומונע ממנו לצוף מחדש. בתיקים המורכבים שבהם אני מלווה, שבהם יש עסק פעיל, נדל"ן או נכסי הייטק, הכתובה כמעט תמיד רכיב שקל להסדיר בהסכמה, בעוד עיקר העבודה מתמקד בשאלות של שווי, מיסוי וחלוקה. הפיכת הכתובה לנושא נפרד ומתמשך בבית הדין רק פוגעת ביכולת לסגור את התמונה הכוללת.
מי ששוקל את המסלול ההסכמי יכול להתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, שפותחת פתח לניסיון הסדרה מוסכם לפני הפנייה להליך משפטי.
סיפור מהמשרד סכום הכתובה
לפני כמה חודשים הגיעה אליי אישה, נבהלת. בעלה איים שאם תתעקש על גירושין הוא "יילחם עד הסוף", והיא הייתה משוכנעת שהכתובה שלה, שנרשמה על סכום גבוה במיוחד, היא הקלף המרכזי שלה. היא רצתה לרוץ לבית הדין ולתבוע את מלוא הסכום.
ישבנו ופרשנו את התמונה. הסתבר שלזוג יש דירה משותפת, קרן השתלמות, וחסכונות שנצברו במהלך הנישואין. כשחישבנו כמה מגיע לה מכוח חוק יחסי ממון, התברר שהחלק שלה ברכוש המשותף גבוה ובטוח הרבה יותר מכל מה שהכתובה הייתה מניבה בבית הדין. הכתובה, שנראתה כמו הנשק הגדול, הייתה בעצם הרכיב הפחות משמעותי בתיק.
בסופו של דבר הסדרנו את הכתובה בסעיף אחד בהסכם הגירושין, בהסכמה, וכל האנרגיה הופנתה לחלוקה נכונה של הרכוש האמיתי. היא יצאה מההליך עם ודאות, בלי שנים של התדיינות. כשמפרקים את הפחד ומניחים את התמונה המלאה על השולחן, מגיעים להסכמות בהרבה יותר קלות.
סיכום סכום הכתובה
ההחלטה של הרבנות הראשית לקבוע רף של 36,000 עד 360,000 שקל לכתובה משקפת מגמה שכבר הייתה קיימת בפועל: הכתובה אינה קלף מנצח, אלא רכיב אחד בתוך תמונה כלכלית שלמה. חוק יחסי ממון הוא שקובע במרבית המקרים את חלוקת הרכוש, והכתובה נבחנת לצידו. מי שנכנס להליך גירושין ומבין זאת מראש, מפנה את המשאבים למקום הנכון: הסדרה מאוזנת של מלוא הנכסים, רצוי במסלול הסכמי שמעניק ודאות לשני הצדדים.
אודות אילנית גרוסמן
אילנית גרוסמן היא עורכת דין ומגשרת עם למעלה מ-25 שנות ניסיון בדיני משפחה. לשעבר יועצת משפטית בכירה בהראל פיננסים, היא מביאה לתהליך שילוב נדיר של עומק משפטי ויכולת לקרוא דוחות כספיים ולהבין מבני נכסים מורכבים מבפנים. המשרד מתמחה בגירושין בהסכמה ובגישור, במיוחד בתיקים הכוללים עסקים, נדל"ן, אופציות ו-RSU ופערי הכנסה משמעותיים.
אם הכתובה עולה כנושא בגירושין שלכם, ואתם לא בטוחים מה המשמעות האמיתית שלה מול הרכוש המשותף, זה בדיוק הרגע להבין את התמונה המלאה לפני שמקבלים החלטות. אני כאן כדי לעזור לכם לראות את כל התמונה בבהירות, ולבחור את המסלול הנכון עבורכם.
