עיכוב הליכים ביישוב סכסוך: איך לנצל את 60 הימים לגישור שמוביל להסכם
אילנית גרוסמן היא עורכת דין ומגשרת גירושין בעלת ניסיון משפטי של למעלה מעשרים וחמש שנים, ומנהלת מרכז גישור בקריית אונו. לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, הגשת בקשה ליישוב סכסוך פותחת תקופת עיכוב הליכים של 60 ימים, או 75 אם יחידת הסיוע האריכה אותה. בתקופה זו הצדדים יכולים לנהל גישור, ואם לא הושג הסכם, לפנות לגישור פרטי ולבקש מבית המשפט הארכה בטופס 7. ilglaw.co.il
הוגשה בקשה ליישוב סכסוך. אולי הגשתם אותה בעצמכם, אולי קיבלתם הזמנה לפגישה ביחידת הסיוע. בשני המקרים, השעון התחיל לתקתק.
רוב האנשים רואים בתקופה הזו חדר המתנה לפני בית המשפט: עוברים את הפגישות, מסמנים וי, ומחכים לרגע שבו אפשר יהיה להגיש תביעה. זו החמצה. תקופת עיכוב ההליכים היא הפעם היחידה בסכסוך שבה שני הצדדים מוגנים מתביעה, ושום צד לא יכול להקדים את השני בבית המשפט. זה בדיוק הזמן לבנות הסכם.
הבעיה היא שבתיק עם דירה, עסק, פנסיות או אופציות, 60 ימים בדרך כלל לא מספיקים כדי לסיים. המאמר הזה מסביר מה קורה בתקופת העיכוב, איך מתכננים אותה, ואיך מאריכים אותה כשהגישור צריך עוד זמן.
מה קורה בתקופת עיכוב ההליכים
לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו 2016, מי שרוצה להגיש תביעה בסכסוך משפחתי לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני צריך להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך. החובה חלה כששני הצדדים מתגוררים בישראל.
עם הגשת הבקשה מתחילה תקופת עיכוב הליכים. בתקופה הזו הצדדים לא יכולים לפנות לערכאות, למעט בקשות לסעדים דחופים. העיכוב נמשך 60 ימים מיום הגשת הבקשה, או 75 ימים אם יחידת הסיוע החליטה להאריך אותו. בית המשפט רשאי לקצר את התקופה או להאריך אותה.
בתוך התקופה מתקיימות פגישות מהו"ת: פגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע. מתקיימות עד ארבע פגישות, בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה, עם אפשרות להאריך פעם אחת בחמישה עשר ימים. בפגישות מקבלים מידע על הדרכים ליישב את הסכסוך ובוחנים אילו מהן מתאימות לכם, ובהן גישור.
בתוך חמישה ימים מסיום פגישת המהו"ת האחרונה, הצדדים צריכים להודיע לבית המשפט, באמצעות יחידת הסיוע ובטופס 3, אם הם ממשיכים בהליך של יישוב סכסוך או מסיימים אותו. אם לא הושג הסכם, אפשר לפנות לגישור פרטי ולבקש מבית המשפט להאריך את עיכוב ההליכים מעבר לשישים הימים, בטופס 7. הבקשה כרוכה באגרה, וההחלטה בידי בית המשפט.
ההסבר המלא על ההליך עצמו נמצא בעמוד על בקשה ליישוב סכסוך. כאן נתמקד בשאלה מה עושים עם הזמן.
למה 60 ימים לא מספיקים בתיק כלכלי, ולמה זה בסדר
גישור בתיק פשוט יכול להסתיים בכמה פגישות. גישור בתיק שבו יש עסק, דירה עם משכנתא, פנסיות או מניות RSU דורש קודם כל מיפוי: לאסוף דוחות מכל הקופות, להבין את מבנה העסק, לפעמים לקבל שמאות, חוות דעת אקטואר או הערכת שווי. כל אחד מהשלבים האלה לוקח זמן, ולא תמיד בשליטתכם.
הטעות היא לנסות לדחוס את כל זה לתוך חלון העיכוב, או להפך, להניח שאם החלון קצר מדי, אין טעם להתחיל. המטרה הנכונה לתקופת העיכוב צנועה יותר וחשובה יותר: לבנות את המסגרת. להסכים על מגשר, על רשימת המסמכים, על המומחים שיידרשו ועל הסדרי ביניים. ואז, כשברור שהגישור מתקדם, לבקש את הזמן הנוסף.
ארבעה צעדים שעושים את ההבדל
להתחיל את המיפוי מהיום הראשון
אין סיבה לחכות לסוף פגישות המהו"ת כדי להתחיל לאסוף מסמכים. דוחות שנתיים מקופות הפנסיה וההשתלמות, דפי חשבון, מסמכי משכנתא, דוחות כספיים של עסק ומסמכי הענקה של אופציות הם הבסיס לכל משא ומתן. מי שמגיע לפגישת הגישור הראשונה עם התמונה הכלכלית בידיו, חוסך שבועות. על הנכסים שנוטים להישאר מחוץ לשולחן כתבנו במאמר האם בגישור מוותרים על זכויות.
לבחור מסגרת גישור
יחידת הסיוע מציעה מידע ושירותים ליישוב הסכסוך. לצד זה, אפשר לבחור גישור פרטי, בתשלום. השיקולים לבחירה הם עניין של התאמה: מה מורכבות התיק, איזה ידע נדרש מהמגשר, ובאיזה קצב צריך להתקדם. בתיק עם עסק או נכסי הייטק, מגשר שמבין את הצד הכלכלי יכול לקצר את הדרך משמעותית.
לא לפספס את ההודעה בתוך חמישה ימים
ההודעה לבית המשפט אחרי פגישת המהו"ת האחרונה היא שלב טכני שקל לשכוח, אבל היא קובעת אם ההליך ממשיך במסלול של יישוב סכסוך. כדאי לתאם אותה מראש, כבר בפגישה האחרונה.
לבקש הארכה בזמן, ורצוי במשותף
בקשה להארכת עיכוב ההליכים מוגשת לבית המשפט בטופס 7. אל תחכו ליום האחרון. בקשה שמוגשת מבעוד מועד, ושמסבירה שהצדדים נמצאים בגישור פעיל ומה נותר להשלים, נותנת לבית המשפט תמונה ברורה. כשהבקשה מוגשת בהסכמת שני הצדדים, היא משקפת את מה שבית המשפט רוצה לראות: הליך שמתקדם. עם זאת, ההארכה אינה אוטומטית, וההחלטה נתונה לבית המשפט.
הסכמות ביניים: מה שמאפשר לגישור לנשום
אחת הסיבות שגישור קורס באמצע היא לחץ יומיומי. מי משלם את המשכנתא החודש, איפה הילדים בסופי שבוע, מאיזה חשבון יוצאות ההוצאות. כשאין תשובות, כל ויכוח קטן דוחף לכיוון בית המשפט.
הסכמות ביניים פותרות את זה. אפשר להסכים על הסדר זמני למזונות, להוצאות הבית ולזמני השהות עם הילדים, לתקופת הגישור בלבד. כך כל צד יודע מה צפוי לו בחודשים הקרובים, והגישור יכול להתמקד בהסכם הכולל.
כדאי לזכור דבר אחד: הסדר זמני נוטה להפוך לנקודת ייחוס. סכום שהוסכם "רק לבינתיים" עלול להיראות אחר כך כמו הבסיס הטבעי להסכם הסופי. לכן גם הסכמות ביניים צריכות להיבנות על מידע, ורצוי שיכללו משפט מפורש שלפיו הן אינן משקפות הסכמה לגבי ההסדר הקבוע.
המועדים כפי שהם מפורסמים באתר הממשלה. בכל שלב יש החלטה שאפשר לתכנן מראש.
הגשת בקשה ליישוב סכסוך
מתחילה תקופת עיכוב ההליכים. אי אפשר להגיש תביעה, למעט סעדים דחופים.
פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע
עד ארבע פגישות. אפשר להאריך פעם אחת בחמישה עשר ימים. זה הזמן להתחיל לאסוף מסמכים.
הודעה לבית המשפט (טופס 3)
מודיעים אם ממשיכים ביישוב הסכסוך, למשל בגישור, או מסיימים.
בקשת הארכה (טופס 7)
אם הגישור הפרטי צריך עוד זמן. כרוכה באגרה, וההחלטה בידי בית המשפט.
סיום תקופת העיכוב
60 ימים לפי החוק, 75 אם יחידת הסיוע האריכה, אלא אם בית המשפט שינה.
חלון ההגשה של המבקש
מי שהגיש את הבקשה והופיע לפגישות רשאי להגיש תביעה לערכאה שיבחר.
ההליך מחייב כששני הצדדים מתגוררים בישראל. במקרה של סתירה בין דף מידע לבין הדין, הוראות הדין גוברות.
מה קורה אם תקופת העיכוב מסתיימת בלי הארכה
כשתקופת עיכוב ההליכים מסתיימת, לצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יש 15 ימים שבהם הוא רשאי להגיש תביעה לערכאה שיבחר, בתנאי שהופיע לפגישות המהו"ת. זה החלון שבו נקבע, בפועל, אם התיק יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
המשמעות המעשית: אם הגישור מתקדם אבל אף אחד לא דאג להארכה, הצדדים עלולים למצוא את עצמם תחת לחץ להגיש תביעה רק כדי לא להפסיד את הבחירה בערכאה. תביעה שמוגשת "ליתר ביטחון" באמצע גישור יכולה לפגוע באמון שנבנה, גם כשאף צד לא התכוון לזה.
זה לא אומר שהגישור נגמר. אפשר לגשר גם אחרי שהוגשה תביעה, והרבה הסכמים נחתמים בשלב הזה. אבל קל יותר לשמור על הדינמיקה כשהמסגרת לא נקטעת.
טעויות שכדאי להימנע מהן
להתייחס לפגישות המהו"ת כטקס. מי שמגיע אליהן רק כדי לסמן וי, מוותר על ההזדמנות להבין אילו כלים קיימים ומה מתאים לתיק שלו.
להתחיל גישור בלי מסמכים. גישור בלי נתונים הופך מהר למיקוח על תחושות. ראו את הצעד הראשון למעלה.
לתת לחלון להיסגר באמצע תהליך שמתקדם. בקשת הארכה שמוגשת בזמן חוסכת לחץ מיותר על שני הצדדים.
לחתום על הסדר ביניים בלי לחשוב עליו כעל תקדים. מה שנקבע לחודשיים עלול ללוות את המשא ומתן עד הסוף.
כשתקופת העיכוב נגמרת בלי הארכה, נפתח חלון של חמישה עשר ימים להגשת תביעה. גם צד שמאמין בגישור עלול להרגיש שהוא חייב להגיש תביעה רק כדי לא להפסיד את הבחירה בערכאה, וזה יכול לפגוע באמון שנבנה.
לסיכום
תקופת עיכוב ההליכים לא נועדה להיות חדר המתנה. היא החלון שבו אף צד לא יכול לפתוח במלחמה משפטית, ולכן היא הזמן הטוב ביותר להתחיל לבנות הסכם. בתיק מורכב כלכלית, 60 ימים כנראה לא יספיקו כדי לסיים, אבל הם מספיקים כדי להתחיל נכון: מיפוי, בחירת מסגרת, הסכמות ביניים, ובקשת הארכה בזמן. מי שמנצל אותם כך, נכנס לגישור עם יתרון ולא עם שעון שרץ נגדו.
האם חייבים להגיע לפגישות המהו"ת?
פגישות המהו"ת הן חלק מובנה מההליך, ויש לנוכחות בהן גם משמעות מעשית: הזכות של מגיש הבקשה להגיש תביעה בחלון של חמישה עשר הימים אחרי סיום העיכוב מותנית בכך שהופיע לפגישות. אם יש קושי להגיע, כדאי לפנות ליחידת הסיוע מראש.
האם אפשר לעבור לגישור פרטי בזמן עיכוב ההליכים?
כן. הצדדים רשאים לבחור בגישור פרטי, בתשלום. אם לא הושג הסכם בתוך התקופה, אפשר לבקש מבית המשפט להאריך את עיכוב ההליכים מעבר לשישים הימים בטופס 7, כדי להשלים את הגישור.
כמה זמן אפשר להאריך את עיכוב ההליכים?
החוק קובע תקופה של שישים ימים, שיחידת הסיוע יכולה להאריך לשבעים וחמישה. הארכה נוספת תלויה בהחלטת בית המשפט לפי הבקשה ונסיבות התיק, ואין משך קבוע מראש.
מה קורה אם צריך סעד דחוף בזמן עיכוב ההליכים?
עיכוב ההליכים אינו חל על בקשות לסעדים דחופים. אפשר להגיש בקשה כזו גם בתקופת העיכוב, ובמקביל להמשיך במגעים ליישוב הסכסוך.
האם אפשר להמשיך בגישור אחרי שהוגשה תביעה?
כן. הגשת תביעה לא סוגרת את הדלת לגישור, והצדדים יכולים להגיע להסכם בכל שלב. עם זאת, קל יותר לשמור על אמון ועל קצב כשהגישור מתנהל בתוך תקופת העיכוב ולא תחת לחץ של הליך פתוח.
האם הסכמות ביניים בגישור מחייבות לגבי ההסכם הסופי?
הן לא אמורות לחייב, אבל בפועל הסדר זמני נוטה להפוך לנקודת ייחוס. לכן כדאי לבנות גם אותו על מידע, ולכתוב במפורש שהוא תקף לתקופת הגישור בלבד ואינו משקף הסכמה לגבי ההסדר הקבוע.
על הכותבת
אילנית גרוסמן היא עורכת דין ומגשרת גירושין בעלת ניסיון משפטי של למעלה מעשרים וחמש שנים. היא מנהלת מרכז גישור בקריית אונו, ומלווה זוגות בגישור ובניסוח הסכמי גירושין, בעיקר בתיקים שבהם יש עסקים, נדל"ן, אופציות ומניות RSU או פערי הכנסה משמעותיים. בעבר כיהנה כיועצת משפטית בכירה בהראל פיננסים, והיא לומדת לתואר שני בניהול משברים וסכסוכים באוניברסיטת בר אילן.
הוגשה בקשה ליישוב סכסוך? זה הזמן לתכנן
אם אתם בתוך תקופת עיכוב ההליכים, או עומדים להגיש בקשה, כדאי לתכנן את החלון הזה לפני שהוא נסגר: מה צריך למפות, איזו מסגרת גישור מתאימה ומתי לבקש הארכה. נשמח לעזור לכם לבנות את התהליך. טלפון: 054-677-1668 | ilglaw.co.il
תקופת עיכוב ההליכים היא הזמן שבו אפשר לבנות הסכם בלי לחץ של תביעה. אילנית גרוסמן, עו"ד ומגשרת גירושין, עוזרת לזוגות למפות את התמונה הכלכלית, לבחור מסגרת גישור ולתכנן את לוחות הזמנים.
