פיצוי על פערי השתכרות בגירושין: האם חלוקת רכוש גדולה מבטלת אותו?
אילנית גרוסמן היא עורכת דין ומגשרת גירושין עם יותר מ־25 שנות ניסיון משפטי, העוסקת בגירושין מורכבים כלכלית הכוללים עסקים, נדל"ן ופערי הכנסות. לפי פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מאוקטובר 2026, פיצוי על פער בכושר ההשתכרות הוא רכיב נפרד מחלוקת הרכוש וממזונות משקמים, ולכן קבלת סכום גבוה באיזון המשאבים אינה שוללת אותו מעצמה. הזכאות נשארת בשיקול דעת בית המשפט ותלויה בנסיבות.
"היא מקבלת חצי מכל מה שבנינו. מיליונים. למה אני צריך לשלם לה עוד?"
את המשפט הזה שומעים כמעט בכל משא ומתן שבו צד אחד בנה עסק או קריירה, והצד השני נשאר עם הכנסה נמוכה בהרבה. ההנחה שמאחוריו נשמעת הגיונית: אם הרכוש מתחלק שווה בשווה, הפער כבר אוזן.
פסק דין שניתן באוקטובר 2026 בבית המשפט המחוזי בתל אביב קובע שזה לא בהכרח כך. במקביל, בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחה בחודשים האחרונים תביעה דומה, ובין היתר נתן משקל להיקף הרכוש שהאישה עתידה לקבל. שתי ההכרעות האלה לא סותרות זו את זו כפי שנראה במבט ראשון, אבל הן מלמדות שהשאלה הזו נבחנת לגופו של כל תיק. מי שמנהל משא ומתן על חלוקת רכוש בגירושין כשיש פער הכנסות משמעותי צריך להבין את ההבחנה.
מה נקבע בפסק הדין של המחוזי בתל אביב
בני הזוג היו נשואים כ־30 שנה. במהלך הנישואים הקים הבעל עסק מצליח ליהלומים, ומהכנסותיו נרכשו וילה ושתי דירות יוקרה להשקעה. האישה למדה תואר ראשון ושני במשפטים ועבדה תקופה בהנהלת החשבונות של החברה בשכר מינימום, בעוד הבעל השתכר בממוצע כ־18 אלף שקל נטו.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת האישה למזונות משקמים. הנימוקים היו שהיא עתידה לקבל סכומים משמעותיים בחלוקת הרכוש, ושלא ניתן לראות בה בת זוג ביתית שוויתרה על לימודים או קריירה. בשאלת הפיצוי על פערי ההשתכרות, שנטענה על בסיס חוות דעת מומחה, לא ניתנה הכרעה. שווי החברה נקבע על כ־8.8 מיליון שקל, לא כולל הנדל"ן.
בערעור, השופטים נפתלי שילה, סיגל יעקובי ויחזקאל אליהו קיבלו את ערעור האישה בנקודה אחת בלבד: הפיצוי על פערי כושר ההשתכרות. הבעל חויב לשלם לה כ־200 אלף שקל בצירוף ריבית, בנוסף לכ־4.4 מיליון שקל שהיא צפויה לקבל באיזון המשאבים. בית המשפט קבע שמדובר בשני רכיבים שונים במהותם, ושהפרשי כושר השתכרות הם נכס בר איזון.
ערעור הבעל, שטען שיש להעריך את שווי החברה במועד החלוקה בפועל ולא במועד הקרע, נדחה. בא כוחו של הבעל מסר שבכוונתו להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ולכן ייתכן שזו לא המילה האחרונה בתיק.
שלושה מנגנונים, שלוש שאלות שונות
הבלבול בנושא נובע בדרך כלל מכך שמערבבים בין שלושה מנגנונים שכל אחד מהם עונה על שאלה אחרת.
איזון משאבים עונה על השאלה מה נצבר במהלך הנישואים עד המועד הקובע. דירות, חסכונות, פנסיה, שווי עסק. הכלל לפי חוק יחסי ממון הוא חלוקה שווה של שווי הנכסים.
מזונות משקמים עונים על שאלת הצורך: האם בן הזוג החלש כלכלית זקוק לתמיכה זמנית כדי לעמוד על רגליו אחרי הגירושין. זה מנגנון שפותח בפסיקה של חלק מבתי המשפט לענייני משפחה, הוא אינו מעוגן במפורש בחוק, והוא נפסק במקרים חריגים יחסית. כשמישהו יוצא מהנישואים עם מיליונים, קשה לטעון שהוא זקוק לשיקום כלכלי.
פיצוי על פער בכושר השתכרות עונה על שאלה שלישית: האם במהלך החיים המשותפים נבנה אצל אחד מבני הזוג כושר השתכרות שהוא, במידה מסוימת, פרי של מאמץ משותף. בית המשפט העליון הכיר ב"נכסי קריירה" כנכסים שהלכת השיתוף יכולה לחול עליהם כבר בשנת 2007, ובתיקון לחוק יחסי ממון משנת 2008 הוסמך בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, לסטות מחלוקה שווה בהתחשב גם בנכסים עתידיים, לרבות כושר השתכרות.
ההבחנה של המחוזי בתל אביב היא בדיוק זו. העובדה שהאישה אינה זקוקה לתמיכה, ולכן אינה זכאית למזונות משקמים, לא מוחקת את העובדה שהפער בכושר ההשתכרות נוצר בתקופה המשותפת. רכוש רב עונה על שאלת הצורך. הוא לא עונה בהכרח על שאלת השותפות.
אז למה בבאר שבע התביעה נדחתה?
בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחתה השופטת דיאנה פסו־ואגו תביעה של מורה לחינוך גופני, אחרי 32 שנות נישואים, לפיצוי של כ־326 אלף שקל על פערי השתכרות ועוד כ־300 אלף שקל על נכסי קריירה. בעלה מילא לאורך השנים תפקידי סמנכ"ל ומנכ"ל.
לפי הדיווחים, השופטת קבעה שנדרשת הוכחה שהפער נוצר בעקבות הקרבה מקצועית של בן זוג אחד לטובת הקריירה של האחר, ומצאה שהאישה דווקא התקדמה מקצועית: רכשה תואר שני, לימדה במכללה והעבירה חוגים. עוד נקבע שגם הבעל לקח חלק בגידול הילדים. משקל מרכזי ניתן גם להיקף הרכוש המשותף, שכלל שלושה נכסי מקרקעין בשווי מוערך של כ־14 מיליון שקל.
כלומר, בבאר שבע היקף הרכוש היה אחד השיקולים, לצד ממצא עובדתי שלא הייתה הקרבה מקצועית. בתל אביב, גם בית המשפט לענייני משפחה קבע שהאישה לא ויתרה על קריירה, ובכל זאת המחוזי פסק פיצוי, בין היתר לאור משך הנישואים, גיל האישה, ניסיונה התעסוקתי והפער המובהק בפוטנציאל ההכנסה.
מה המשמעות המעשית? אין היום נוסחה אחידה, ובתי משפט שונים שמים את הדגש במקומות שונים. פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור מקבל משקל רב יותר מהכרעה של ערכאה דיונית, אבל הוא אינו הלכה מחייבת של בית המשפט העליון, ובתיק הזה צפויה בקשת רשות ערעור.
מה בודקים בפועל כשטוענים לפער בכושר השתכרות
הפסיקה בוחנת בדרך כלל כמה רכיבים, שאינם רשימה סגורה:
משך הנישואים. ככל שהקשר ארוך יותר, קל יותר לטעון שכושר ההשתכרות של אחד הצדדים נבנה בתוך התקופה המשותפת.
גודל הפער, ולא רק בשכר הנוכחי אלא בפוטנציאל. בתל אביב הדגיש בית המשפט שמדובר במקרה מובהק של פער גדול מאוד ביכולת ההכנסה.
גיל וניסיון תעסוקתי. אישה בת 58 שעבדה רוב חייה בשכר מינימום נמצאת במקום אחר לגמרי מאישה בת 40 עם מקצוע פעיל, גם אם השכר הנוכחי של שתיהן דומה.
הקשר בין הפער לחלוקת התפקידים בבית. כאן ההבדל בין הגישות בולט: יש מקרים שבהם נדרשת הוכחה של ויתור מקצועי ממשי, ויש מקרים שבהם הפער עצמו, יחד עם משך הנישואים, הספיק.
בפועל, טענה כזו נשענת כמעט תמיד על חוות דעת של אקטואר או מומחה כלכלי, וחוות דעת נגדית מהצד השני.
איך מחשבים, ולמה הסכום לרוב קטן מהצפוי
אין בחוק נוסחה לחישוב פער בכושר השתכרות. בכתבה ב"גלובס" על פסק הדין תיאר רואה חשבון ואקטואר שיטה מקובלת אחת: לוקחים את הפער החודשי בהכנסות נטו, מעבירים ממנו אחוז אחד על כל שנת נישואים, ומכפילים במספר החודשים שבית המשפט קובע.
דוגמה להמחשה בלבד: פער חודשי נטו של 15,000 שקל ו־20 שנות נישואים מביאים ל־20% מהפער, כלומר 3,000 שקל לחודש. אם בית המשפט יקבע 60 חודשים, הפיצוי יעמוד על כ־180 אלף שקל. מספר החודשים, השיטה עצמה ואפילו השאלה אם לפסוק פיצוי בכלל נתונים לשיקול דעת, ותיקים שונים מגיעים לתוצאות שונות מאוד.
עכשיו שימו את המספר הזה מול התיק מתל אביב: כ־200 אלף שקל לעומת כ־4.4 מיליון שקל באיזון הרכוש. הפיצוי משמעותי, אבל הוא חלק קטן מהתמונה, והוא הגיע אחרי סכסוך שנמשך יותר משש שנים ועשוי להימשך עוד.
זה לא אומר שלא כדאי לטעון לפיצוי. זה אומר שצריך להעמיד את הסכום הצפוי מול עלות חוות הדעת, הזמן, הסיכון והמחיר הרגשי של עוד שנים בבית משפט.
מה כבר נמצא בתוך שווי העסק
הנקודה הזו כמעט לא מופיעה בכתבות על פסקי דין, והיא אחת החשובות כשבן זוג אחד הוא בעל עסק.
כשמעריכים שווי של עסק לפי הרווחים הצפויים שלו, השמאי אמור לנכות מהרווח שכר נורמטיבי לבעלים, כלומר השכר שהיה צריך לשלם למנהל שכיר שיעשה את העבודה. אם הניכוי נעשה כראוי, שווי העסק משקף את מה שהעסק מייצר מעבר לעבודת הבעלים, וכושר ההשתכרות האישי שלו נשאר מחוץ להערכה. במצב כזה הטענה לפער בכושר השתכרות עומדת בנפרד.
אבל אם השמאי ניכה שכר נמוך מדי, או לא ניכה בכלל, חלק מכושר ההשתכרות של הבעלים כבר "נבלע" בתוך שווי העסק שמתחלק בין בני הזוג. אז דרישה נוספת לפיצוי על פער השתכרות עלולה לחייב פעמיים על אותו דבר.
מי שמשלם צריך לבדוק את זה כדי לא לשלם פעמיים. מי שמקבל צריך לבדוק את זה כדי לדעת אם הטענה שלו חזקה או חלשה. בשני המקרים, דוח השווי הוא המסמך הראשון שצריך לקרוא לפני שמדברים על סכום. הרחבה על ההבחנה בין שכר, רווחים ושווי בהכנסה בגירושין עם עסק.
מה זה אומר למי שנמצא עכשיו במשא ומתן
אם אתם הצד שמשתכר יותר: אל תניחו שחלוקת רכוש נדיבה סוגרת את הנושא. אם הנישואים ארוכים והפער מובהק, יש בסיס לטענה גם כשהצד השני יוצא עם מיליונים. עדיף להכניס את הנושא למשא ומתן ולתמחר אותו, מאשר לגלות אותו בכתב תביעה.
אם אתם הצד שמשתכר פחות: קבלת סכום גבוה באיזון המשאבים לא מחייבת לוותר על הטענה. מצד שני, כדאי לבנות ציפייה מציאותית. הטענה אינה אוטומטית, והסכום תלוי בשיטת החישוב, במשך הנישואים ובשאלה מה כבר נכלל בשווי העסק.
בגישור גירושין אפשר לטפל בפער הזה בצורות שבית משפט פחות נוטה לגבש: תשלום חד פעמי, חלוקה לא שווה של נכס מסוים, קיזוז מול זכויות פנסיוניות או פריסה של התשלום. מה שחשוב הוא שההסכם הגירושין יגדיר במפורש שהתשלום הוא פיצוי בגין פערי השתכרות, יפריד אותו ממזונות הילדים, ויסגור את הטענה כך שלא תחזור בהמשך.
לסיכום
פסק הדין מתל אביב לא קובע שכל מי שמשתכר פחות זכאי לפיצוי. הוא קובע משהו מצומצם יותר וחשוב: רכוש רב אינו סיבה, לבדה, לשלול פיצוי על פער בכושר השתכרות, כי מדובר בשאלה אחרת. עד שבית המשפט העליון יאמר את דברו, אם יידרש לכך, שתי הגישות ימשיכו להופיע בתיקים.
מי שמתמודד עם פער הכנסות משמעותי צריך לבדוק שלושה דברים לפני שהוא מסכם מספר: מה גודל הפער ומה הקשר שלו לחיים המשותפים, מה כבר נכלל בהערכת השווי של העסק, וכמה שווה הטענה ביחס לעלות של ניהולה. מידע נוסף על הנושא הכללי במוניטין ופערי הכנסות בגירושין.
על הכותבת
עו"ד אילנית גרוסמן היא עורכת דין ומגשרת גירושין עם יותר מ־25 שנות ניסיון משפטי, ובעבר כיהנה כיועצת משפטית בכירה בהראל פיננסים. היא מלווה זוגות בגירושין מורכבים כלכלית, ובהם תיקים עם עסקים וחברות, נדל"ן ופערי הכנסות גדולים, ומשלבת בין ניתוח משפטי לקריאה כלכלית של דוחות שווי וחוות דעת אקטואריות.
לפני שמסכמים מספר
פער הכנסות בגירושין הוא לא רק שאלה משפטית. הוא שאלה של שווי, של מה כבר חולק ושל מה עוד פתוח. לפני שמוותרים על טענה או משלמים עליה, כדאי להבין את התמונה המשפטית והכלכלית המלאה. אפשר לקבוע פגישה בטלפון 054-677-1668 או בוואטסאפ.
