בקשה ליישוב סכסוך בגירושין: מה קורה עכשיו ומה כדאי לעשות
קיבלתם הודעה על בקשה ליישוב סכסוך, או שאתם שוקלים להגיש אחת? זה השלב הראשון והמחייב לפני כל תביעה בענייני משפחה. הוא פותח חלון של כחודשיים שבו עדיין אפשר להגיע להסכמות, לפני שמתחיל מאבק משפטי, והדרך שבה מנצלים אותו משפיעה על כל ההמשך. שיחה ראשונה ללא עלות: 📞 054-677-1668 · 💬 וואטסאפ

אילנית גרוסמן, עורכת דין ומגשרת גירושין, מסבירה: בקשה ליישוב סכסוך היא שלב חובה לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. מגישים אותה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני לפני כל תביעה בנושא גירושין, רכוש, מזונות או ילדים. ההגשה מעכבת הליכים ל־60 יום, ובמהלכם בני הזוג מוזמנים לפגישות מהו"ת ביחידת הסיוע, כדי לבדוק אם אפשר להגיע להסכמות בלי מאבק משפטי.
מה זו בקשה ליישוב סכסוך, ומתי חייבים להגיש אותה
מי שרוצה להגיש תביעה בענייני משפחה, בין בני זוג או בין הורים, חייב להתחיל בבקשה ליישוב סכסוך. הבקשה אינה תביעה. אין בה טענות ואין בה דרישות, רק פרטי הצדדים ונושאי המחלוקת. המטרה שלה היא לעצור לרגע את המירוץ לבית המשפט, ולתת לשני הצדדים הזדמנות להבין מה האפשרויות לפני שכל אחד מתבצר בעמדה שלו.
על הגשת הבקשה משלמים אגרה. הפגישות ביחידת הסיוע עצמן ניתנות ללא תשלום.
מה קורה מרגע ההגשה
- יום ההגשהמתחיל עיכוב הליכיםאף אחד מהצדדים לא יכול להגיש תביעה בנושאי הסכסוך, למעט עניינים דחופים.
- עד יום 45פגישות מהו"ת ביחידת הסיועעד ארבע פגישות של מידע, הערכה ותיאום. לפגישה הראשונה מגיעים בלי עורכי דין. אפשר להאריך פעם אחת, ב־15 יום.
- יום 60עיכוב ההליכים מסתייםאם הוארך, אחרי 75 יום. בית המשפט רשאי לקצר או להאריך את התקופה במקרים מסוימים.
- 15 הימים הבאיםחלון הבלעדיות של מי שהגישרק מי שהגיש את הבקשה רשאי להגיש תביעה, לערכאה שבחר. אם לא הגיש, גם הצד השני יכול.
- בכל שלבאפשר להגיע להסכםהסכמות שמגיעים אליהן בגישור או במשא ומתן נכנסות להסכם גירושין, שמוגש לאישור ומקבל תוקף של פסק דין.
חריגים: גם בתקופת העיכוב אפשר לפנות לבית המשפט בעניינים דחופים, כמו מזונות או קשר עם ילדים כשההמתנה תגרום נזק, טיפול רפואי דחוף לקטין, או סעד זמני לשמירת המצב הקיים, כגון עיקול או עיכוב יציאה מהארץ.
קיבלתם בקשה ליישוב סכסוך? מה כדאי לעשות בשבועיים הראשונים
ההודעה מגיעה בדרך כלל בהפתעה, והתגובה הראשונה היא לרוב כעס או בהלה. אבל זה עדיין לא בית משפט, ואין שום החלטה שצריך לקבל באותו יום. מה שכן חשוב לעשות מוקדם:
- לא לבצע פעולות חד צדדיות. העברת כספים, שינוי בחשבונות או החלטות לגבי הילדים בלי הסכמה פוגעים באמון, ולפעמים גם יוצרים חשיפה משפטית.
- לאסוף את התמונה הכלכלית. דפי חשבון, דוחות פנסיה וקרן השתלמות, משכנתא, ואם יש, מסמכי עסק או אופציות. בלי מיפוי אי אפשר לדעת על מה בכלל מנהלים משא ומתן.
- לבדוק איפה הוגשה הבקשה. בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני אינם אותה זירה, והשאלה מי יגיש תביעה ולאיזו ערכאה עשויה להשפיע על ההמשך.
- להגיע לפגישת המהו"ת עם מטרה. לדעת מה חשוב לכם, ולא להתחייב לשום דבר בפגישה עצמה.
פירוט מלא, צעד אחר צעד, יש במאמר קיבלתם בקשה ליישוב סכסוך: מה לעשות ואיך לשמור על הנכסים.
האם כדאי להגיש ראשונים?
למי שהגיש את הבקשה יש יתרון דיוני אחד: 15 הימים שאחרי תום העיכוב, שבהם רק הוא רשאי להגיש תביעה ולבחור את הערכאה. בתיקים מסוימים זה משמעותי, ולכן כדאי לקבל ייעוץ לפני שמגישים, או מיד כשמקבלים בקשה.
עם זאת, הגשה ראשונה אינה מטרה בפני עצמה. כשהיא נעשית רק כדי "להקדים", היא נתפסת אצל הצד השני כפתיחת מלחמה, ומקשה על כל מה שיבוא אחריה. היתרון האמיתי הוא לפתוח את ההליך בצורה מסודרת, מתוך החלטה ולא מתוך תגובה.
60 הימים האלה הם הזדמנות, לא רק המתנה
בתקופת העיכוב עוד לא הוגשו כתבי טענות, לא נכתבו תצהירים, ואף צד עוד לא נאלץ להציג את הצד השני באור שלילי. זה הזמן שבו הכי קל לשבת לשולחן. במקביל לפגישות המהו"ת אפשר להתחיל גישור גירושין פרטי, ולהגיע להסכם גירושין עוד לפני שמישהו הגיש תביעה. על הדרך לנצל את התקופה הזו כתבתי במאמר עיכוב הליכים ביישוב סכסוך: איך לנצל את 60 הימים.
כשיש דירה משותפת, עסק או אופציות ו־RSU, החלון הזה חשוב במיוחד. משא ומתן מוקדם, על בסיס תמונה כלכלית מלאה, הוא בדרך כלל הדרך לשמור על מה שנבנה, במקום לחלק אותו בהוצאות של הליך ארוך.
פגישת המהו"ת היא לא שיחת היכרות
הרבה אנשים מגיעים אליה כמו לפגישה טכנית, ויוצאים ממנה עם כיוון שלא בחרו. מה שמסתמן שם, גישור, משא ומתן או תביעות, קובע לא פעם את כל ההמשך. לפני הפגישה כדאי לדעת:
- מה חשוב לכםהילדים, הדירה, היציבות הכלכלית. סדר עדיפויות ברור מונע הסכמות שמתחרטים עליהן.
- מה יש על השולחןגם אם לא את כל המספרים, לפחות את רשימת הנכסים, החובות והזכויות.
- מה אתם לא אומריםהפגישה אינה המקום לוויתורים או להתחייבויות. מקשיבים, שואלים, ולוקחים זמן.
- מה המסלול שמתאים לכםגישור, משא ומתן בליווי עורכי דין, או הליך משפטי. כדאי להגיע עם כיוון.
שאלות נפוצות
האם חייבים להגיע לפגישת מהו"ת?
כן. ההזמנה מחייבת כמו זימון לבית משפט. מי שלא מגיע עלול לחויב בהוצאות, ובמקרים מסוימים הבקשה שהגיש עלולה להימחק. לפגישה הראשונה מגיעים בלי עורכי דין, ובפגישות הבאות אפשר להגיע בליווי.
אפשר להגיש תביעה מיד אחרי שהוגשה בקשה ליישוב סכסוך?
לא, למעט עניינים דחופים שהחוק מגדיר. בתקופת עיכוב ההליכים אף צד לא יכול להגיש תביעה בנושאי הסכסוך. מי שנמצא במצב דחוף, למשל בעניין מזונות או קשר עם ילדים, צריך לבדוק כבר בהתחלה אם המקרה שלו נכנס לחריגים.
מה קורה אם הצד השני לא משתף פעולה?
אם הצד השני מבטל פגישות או לא מגיע אליהן בחוסר תום לב, אפשר לבקש להאריך את תקופת העיכוב, ובית המשפט רשאי להטיל עליו הוצאות. אם עד סוף התקופה לא הושגו הסכמות, מי שהגיש את הבקשה יכול להגיש תביעה בתוך 15 יום, ואחר כך גם הצד השני.
כמה עולה ההליך?
על הגשת הבקשה משלמים אגרה, והפגישות ביחידת הסיוע ניתנות ללא תשלום. מי שבוחר בגישור פרטי במקביל משלם למגשר: גישור גירושין עולה בדרך כלל 10,000 עד 20,000 ש"ח לפי מורכבות התיק, ואחריו נערך הסכם הגירושין. הליך משפטי מלא עולה בדרך כלל לפחות 40,000 עד 50,000 ש"ח לכל צד, ונמשך שנה ויותר.
צריך עורך דין כבר בשלב הזה?
לא חובה, אבל במקרים רבים זה משמעותי, במיוחד כשיש ילדים, דירה, עסק, פערי הכנסות או זכויות מהייטק. גם אם לפגישה הראשונה מגיעים לבד, ההכנה אליה וההחלטה איזה מסלול לבחור משפיעות על כל ההמשך. ליווי מוקדם לא אומר הסלמה. לעיתים קרובות הוא מה שמאפשר לנהל את ההליך ברוגע.
קיבלתם בקשה, או שוקלים להגיש?
בשיחה ראשונה, ללא עלות, נבין יחד איפה אתם בציר הזמן, מה יש על השולחן, ואיך לנצל את החודשיים האלה כדי להגיע להסכם, לפני שמחליטים על הצעד הבא.
קצת על אילנית ועל המשרד
עו"ד ומגשרת אילנית גרוסמן
- עורכת דין משנת 1999
- נוטריונית
- מגשרת גירושין
- לשעבר היועצת המשפטית הראשית של הראל פיננסים
- תואר שני בניהול משא ומתן וניהול משברים
- מנהלת בהתנדבות מרכז גישור קהילתי עם כ־25 מגשרים
רוב התיקים שאילנית מלווה כוללים נכסים שקשה לחלק: דירות ונדל"ן, עסקים וחברות, אופציות ו־RSU. כיועצת המשפטית הראשית של הראל פיננסים ושל חברות ציבוריות נוספות, היא עבדה שנים עם דוחות כספיים, הערכות שווי ועסקאות. זה הבסיס לגישה שלה: קודם להבין מה יש על השולחן, ורק אחר כך להחליט איך מחלקים.
בגישור, המטרה היא הסכם ששני הצדדים מבינים ויכולים לחיות איתו גם בעוד כמה שנים. כשאין דרך להגיע להסכמות, היא מייצגת גם בבית המשפט. המשרד פועל בקריית אונו ובמגדלי הארבעה בתל אביב.
"גישור לא מתרחש רק מעל השולחן. צריך להבין את החוזים, את הכלכלי, את העסק, את הרכב השכר, אבל זה לא מספיק. מגשרת טובה צריכה להבין גם את הצרכים, הרגשות, והפחדים שנמצאים אצל כולנו, בתקופה הרגישה הזו."
לקוחות אומרים תודה
הלקוחות שלי הם העדות הטובה ביותר למקצועיות, ליחס ולתוצאה. גאה לקחת חלק משמעותי בתהליך לא פשוט שכל אחד ואחת מהם עבר. הנה קצת ממה שהם מספרים עלי.
צריכים את עזרתי? השאירו פרטים ואחזור אליכם
- 03-533-9533
- 054-6771668
- סניף תל אביב | סניף צומת סביון
- Ilanit@ilglaw.co.il
- 03-533-9533
- 054-6771668
- סניף תל אביב: מגדלי הארבעה, הארבעה 28, מגדל צפוני, קומה 35
- סניף צ. סביון: שמירה אימבר 9 קרית אונו, בנין B, קומה 4
- Ilanit@ilglaw.co.il
מאמרים בנושא גירושין
דירת מחיר למשתכן בגירושין: של מי היא וכמה היא שווה עכשיו אילנית גרוסמן היא עורכת דין ומגשרת גירושין עם יותר מ־25 שנות ניסיון משפטי, העוסקת...
פיצוי על פערי השתכרות בגירושין: האם חלוקת רכוש גדולה מבטלת אותו? אילנית גרוסמן היא עורכת דין ומגשרת גירושין עם יותר מ־25 שנות ניסיון משפטי, העוסקת...
עיכוב הליכים ביישוב סכסוך: איך לנצל את 60 הימים לגישור שמוביל להסכם אילנית גרוסמן היא עורכת דין ומגשרת גירושין בעלת ניסיון משפטי של למעלה מעשרים...
גירושין אחרי גיל 50: מה שונה כלכלית בגירושין אפורים אילנית גרוסמן היא עורכת דין ומגשרת גירושין עם 25 שנות ניסיון, המתמחה בגירושין הכוללים היבטים כלכליים...